מבחן פולי קפה TO.Mo.Ca מאתיופיה

חבר הביא לי פולי קפה מאתיופיה – מאוד ענין אותי פולים מקומיים וזו אכן חוויה שונה לשתות אותם. הפולים שחורים מאוד – וכך גם הקפה שיוצא מהם. דברתי בעבר על קפה ערביקה, אבל זה משהו ברמה אחרת. הקרמה מדהימה ויציבה מאוד, כמעט שאינה נוזל.

מחיר הקפה: לא ניתן להשיג בארץ.

חומציות: עדינה מאוד, עד כמעט בלתי מורגשת.  אפילו הערביקה הקודם לא הגיע לרמה כזו, הקפה ממש נוזל כמו קרם.

ארומה: שוקולדית במקצת, אבל אינה חזקה. הקפה כל כך עדין שצריך להזהר ולא לשרוף אותו.

גוף: קצת מיימי, אבל בגדול מאוד מאוזן.

טעם: מריר ושוקולדי, כמעט כמו לשתות שוקולד מריר מאוד עם תוספת מיים ופאנץ'’ של קפאין.

סיכום: קפה שונה ומיוחד מאוד. חבל שאי אפשר להשיג בארץ אבל טוב שקיבלתי קילוגרם שלם שלו. מתאים מאוד לאוהבי קפה אמיתי וחזק, עם טעם שלא מוצאים בארץ וקרמה נהדרת.

התנהלות וקביעת עדיפות לטיפול בבעיות בזמן קריטי

בניגוד לסדר יום קבוע, פחות או יותר, בזמן ניהול והתנהלות פרוייקט פיתוח, יש זמנים בהם הפיתוח או התמיכה שלכם עובדים במצב חירום. מנהל פיתוח טוב צריך לחשוב כל הזמן איך לא להגיע למצב הזה, אבל לכולם זה קורה בשלב כזה או אחר, ומה שחשוב לדעת – שלפעמים לתקופה מסויימת, חוקי המשחק חייבים להשתנות. ישנן כמה נקודות חשובות שכדאי לחשוב עליהן בתקופה כזו, ואנסה לפרט את אלה שלדעתי הן החשובות ביותר, אבל אחת מהן בולטת במיוחד:

זהו משחק של אנשים. זה הזמן לשים לב טוב יותר לדרך שבה אנשים חושבים ובעיקר מרגישים. זה הזמן להיות קשוב, לשים לב למצוקה, לעייפות, לחוסר הבנה וחוסר תקשורת. האוייבים הגדולים שלכם כמנהלים בתקופה כזו הם פאניקה (או הרגשה של פאניקה) וחוסר מוטיבציה של עובדים. בתקופה לחוצה וקשה יש קבוצות שמתאחדות ויוצאות חזקות מול הבעיה, ויש קבוצות שיוצאות שבורות. משחק האנשים הוא זה שיקבע.

הנה עוד כמה נקודות שתעזורנה לכם לעבור את התקופות האלה:

  • המטרה בזמן קריטי היא השרדות – מלחמה יום יומית לקראת מטרה מסוימת: גירסה חדשה, ייצוב, פתרון בעיית לקוח או זכייה במכרז חשוב. לא תמיד אפשר לתכנן מעבר לשבוע, לא תמיד אפשר לתכנן מעבר ליום. חשוב לדעת לחשוב תוך כדי ריצה.
  • למרות שחושבים תוך כדי ריצה, אסור לשכוח לתכנן. אפילו אם זו תוכנית זמנית, אפילו אם אתם רגילים לתוכניות ארוכות ואי אפשר כרגע – אפילו תוכנית של מה הדבר הבא ומה אחריו, חשובות.
  • בכל תוכנית הכינו, לפחות מחשבה וקווים כללים, מה יקרה אם התוכנית לא תסתדר. אתם במלחמה, רוב הסיכויים שהיא לא תסתדר. המטרה העיקרית של תכנון התוכנית היא שתסדרו את המחשבות שלכם ושל השותפים שלכם. המטרה המשנית היא תוכנית.
  • אנשים שונים זה מזה. יש כאלה שיקבלו שינוי בקלות, יש כאלה שלא יוכלו להבין אותו. יש אנשים שיבינו שהשינוי הוא זמני, יש כאלה שיקבלו אותו כמו שינוי לנצח, ינסו לפצח את ההגיון ואת התפיסה לזמן הרחוק – שלא תמיד נמצאת שם. יש אנשים שילחצו ויש אנשים שיאהבו את התקופה הזו. עליכם לנהל ולהתנהל מול כל אדם בנפרד לפי מה שנוח לו. אדם שחי קביעות ונהלים לא יסתדר בקלות במצב של כאוס מסויים, עליכם לדאוג לאנשים הללו ולשתף אותם בתהליך.
  • זה אולי לא הזמן, אבל זה הכרחי: עלייכם לבטוח באנשים שאתם עובדים איתם. כנראה שלא תוכלו לשלוט בהם – תנו להם להביע את עצמם, אבל דאגו באופן שוטף לסנכרן את כולם – אפילו פעמיים שלוש ביום.
  • כשאני אומר לסנכרן את כולם אני מתכוון את כולם: מטרת ישיבות הסינכרון אינה לסנכרן אתכם דווקא.
  • שמרו על גישה פתוחה ושתפו אנשים כמה שיותר, לעולם אינכם יודעים מאיפה ידיע הפתרון.
  • מצד שני, נסו לשמור על הסינכרון בצורה לא רשמית – בלי 4 פגישות יומיות של שעה כל אחת.

ברגע שהבנתם את הדברים הכללים האלה, נסו להבין מה כדאי לפתור קודם. ארגנו רשימה של כל הדברים שעליכם לפתור או לבצע, מה שנקרא bucket או backlog. ישנם שני סוגי מעברים שתמיד כדאי לעשות כדי להבין מה עומד מולכם: המוצר צריך להגדיר מה יותר חשוב, והפיתוח (כולל הQA כמובן) להגדיר מה יותר קשה. חשוב שגם הQA יהיה מעורב, משום שלעיתים יש פתרונות קלים שגוררים בדיקות רבות ומסוכנות.

כשמגיעים לקביעת סדר העבודה, אני ממליץ ללכת לפי השיטה של חשיבות\קושי – סדרו את כל הפעילויות שאתם צריכים לעשות לפי סדר החשיבות שלהן, וסמנו את הקושי לכל אחת – עכשיו התחילו לשחק בסדר – משימות חשובות וקצרות קודם, וכן הלאה. שימו לב! זוהי מחשבה ושיטה שונה בדיוק מתהליך SCRUM אשר מדבר על פתרון הבעיות הגדולות קודם, ולא במקרה – אתם לא בתהליך פיתוח רגיל, אתם מנסים להוציא משהו מהר ועכשיו. אז זה לא הזמן להתקע על משימות כבדות – אלא אם הן הכרחיות.

נסו להלחם בתוספות המסרבלות את התהליך. אנשים רבים ינסו להוסיף עוד ועוד עמודות לרשימה הזו: עדיפות, קריטיות, רגרסיות, באגים מלקוחות וכו – ככל השתוסיפו יותר תפגעו יותר בסינכרון של הצוות כולו ותאבדו יעילות שכה חשובה בזמן הזה. נציג המוצר ונציג הפיתוח צריכים להתחשב בכל הדברים הללו כשהם קובעים עדיפות וקושי, אבל בסופו של דבר חשוב שיצא מדד אחד: מה צריך להפתר קודם. חשבו על זה בצורה פשוטה: העובד חייב להגיע לשולחן ולראות מולו שורה של דברים מסודרים לפי הסדר עליו לבצע עכשיו. פשוט.

שירות בעננים – מדוע לבחור פתרון SaaS לעומת פתרונות מיושנים יותר?

[הערה: זהו אינו פוסט פירסומי לקלאריזן, אבל אני כן משתמש בחברה כדי לתת דוגמאות מסויימות, פשוט כי קל לי יותר]

בשיחה עם חבר שמקים בימים אלו את הסטארטאפ שלו, אחרי שנים של כיהון כסמנכ”ל מכירות בסטארטאפ מצליח אחר (יש לו כבר מימון לחברה החדשה, תודה :)), הוא הסביר לי בין השאר על מערך הIT של האירגון הקטן שלו. זוהי חברה בראשית דרכה, עם שני עובדים, 3 ספקים חיצוניים, 2 סטודנטים שעובדים מצרפת בתחומים שונים, וכמה חברים שעוזרים בכמה משימות שונות ומשונות. בלי הבנה טכנולוגית עמוקה אבל עם המון הגיון טוב ופרקטיות, הוא מוצא את עצמו לאט לאט עובר למערך ענן (cloud) ומשתמש בשירותי תוכנה כשירות (SaaS) – וענין אותי התהליך שהוא עבר והיתרונות שהוא מוצא ומגלה. אספר בכמה מילים את את הלקחים הראשוניים שלו, אבל אתחיל בהסבר קצר:

הענן – Cloud – הוא האיזור הוירטואלי שיושב מחוץ לאירגונים, ומשתמש כמעין מחשב חיצוני. הרעיון מאחורי השם “ענן” הוא שלמעשה, למרות שהאירגון מתיחס למחשב החיצוני כדבר אחד, עומדים מאחוריו מחשבים רבים (חווה) וכוח חישובי רב, המאפשר בין השאר אבטחה, גיבויים ומהירות ביצועים בעלויות נמוכות בהרבה מאשר מחשב כזה היה עולה לאירגון – מהסיבה הפשוטה שענן משרת לקוחות רבים ומנצל זמנים שמחשב יחיד היה יושב ללא מעש (idle) באותו מחיר. ישנן מספר חברות שמשכירות עננים לחברות אחרות, וישנן חברות שבונות את הענן בעצמן.

שירותי תוכנה כשירות – SaaS – Software as a Service – הוא השם לשירותי תוכנה עצמם שמספקות חברות חיצוניות, לעיתים קרובות ע”י שימוש בענן, כשכל אירגון מקבל למעשה שירות מלא (IT, פיתוח, עידכונים, שירות וכו) במחיר חודשי ולא בהתקנה חד פעמית, וכך גם נחסך הצורך באנשים המכירים את הפרטים הטכניים של התוכנה. שירותים כאלה שכולנו מכירים הם gmail, לדוגמא – בעוד שבעבר כל הדואר ישב בתוכנה מקומית במחשב, עכשיו הדואר יושב בתוכנה שהיא שירות (gmail), שיושבת על הענן של גוגל.

החבר התחיל להקים את החברה, במימון עצמי בזמנו, עוד לפני זמן מה. כשהדברים התחילו להיות רציניים יותר, והוא היה זקוק לתשתיות, חשבנו אם כדאי להקים מערך דואר, לדוגמא, לשכור שירותי exchange, כולל רשיונות וכו, או לקחת Google Apps For Domain, שהם שירותי דואר מלא (די דומה לג’ימייל) לאתר (או חברה), שירותי מסמכים ועוד. בזמנו הדברים החשובים ביותר היו המחיר, יכולת התפעול (חיבור לנייד לדוגמא), המהירות והאמינות. אל מול הפחד מפני שירות לא מוכר, המחיר היה זה שניצח לבסוף, וכן היכולת לבדוק את השירות בצורה חינמית. Google Apps נבחר.

כשדברים התקדמו וכבר היתה התחלה של מכירה, קשרים ולקוחות, הגיע השלב השני. זה כבר היה קל יותר, הפחד היה קטן יותר, וSalesforce.com נבחר. זהו שירות כתוכנה לאנשי מכירות המנהל את כל המעגל של המכירה, אנשי קשר, וכו. הוא גם מתחבר בצורה אוטומטית לשירותי הדואר של גוגל שנבחרו מקודם, מאפשר חלוקת קשרים עסקים לתיבת הדואר וכו. הוא התחיל לנהל משימות פשוטות בתוך השירות הזה.

כשהתחילו המשימות להיות מורכבות, תלויות, זמנים ופרויקטים, תמחורים וכדומה, החבר הלך למשהו מוכר: msproject, תוכנה לניהול פרוייקטים שולחנית (ז”א, מותקנת במחשב האישי) המנהלת את הזמנים והמשימות בצורה יפה מאוד. התוכנה נתנה את מה שהיא היתה צריכה, אבל כשמתרגלים לSaaS כבר קשה אחרת: לא היה לה חיבור לSalesforce ולא לגוגל, הוא לא יכל לשתף את הספקים הרבים שהוא עובד עימם בתוכניות ולא יכל לראות את ההתקדמות שלהם בקלות. לא היתה לו גישה למסמכים שהיו בגוגל, לא היתה לו דרך לשתף את שמות הלקוחות והפרוייקטים לSalesforce. הדרך היחידה שלו להבין מה קורה היה בשיחות רבות עם הספקים השונים, דבר שלקח זמן רב ומאמץ.

כשדיברנו הצעתי לו לנסות את קלאריזן. מעולם לא ראיתי כלי שיכול להתחבר בקלות כזו לצורך ברור כזה – יש לנו חיבור לעבודה salesforce ולמסמכים בגוגל, יש לנו אפשרות לתת חשיפה לפרוייקט לספקים, כולל שיתוף של אבני דרך ומשימות. כמובן שכל ניהול הפרוייקטים דומה לזה הנעשה בmsproject, אבל היכולת שלנו להתחבר הלאה לשירותים נוספים, לחלוק מידע, וכן המחיר הזול יחסית לרשיונות של msproject, כל אלה יתרונות יחודיים של הענן, הקפיצו את הפתרון הזה כפיתרון אידיאלי למקרה שלו.

זהו לא פוסט מכירתי לקלאריזן – ולכן אני מפרט רק את היתרונות הברורים שיש לקלאריזן, ולא את כולם, באותו האופן שאנחנו התחברנו ישנן עוד חברות שעושות דברים דומים או אפילו זהים, אבל זהו כן פוסט שמנסה לתאר את היתרון המובנה, עוד לפני שהלכנו רחוק מדי, ליתרונות של הענן ושירותי תוכנה חיצוניים. אין פתרון מקומי שבכלל מאפשר דבר דומה, לא במחיר, לא בזמינות, ולא באפשרות לנסות, לבדוק, והידעיה אם השירות עובד או לא (לקלאריזן, ולרוב אם לא כל המתחרים בענף, ישנן הצעות של מספר ימים חינמיים בשירות לפני הקניה).

אז מה היה לנו כאן? תוך זמן קצר הסטארטאפ קיבל הרבה מאוד יתרונות רק ע”י בחירה באלטרנטיבה “עננית”: מחיר התוכנה, מחיר אנשים השירות, הוא אינו צריך אנשי IT כלל, הוא מקבל אבטחה ברמות שקשה להגיע אליהן באירגון קטן, גיבויים ונפחים גדולים ואפשרות גישה מכל מקום – וחשוב ביותר: אפשרות חיבור מהירה וקלה בין השירותים, דבר שחוסך לו זמן עצום וטעויות רבות.

וזהו רק הצעד הראשון – משום שמכאן והלאה היתרונות המוצעים רק ממשיכים. אתן כמה דוגמאות לאפשרויות המשך שיש לחברה צעירה המתחילה להשתמש בפיתרון SaaS כזה לעבודה:

  • חיבור לשירותים נוספים – בהמשך, החברה תזדקק לשירותי חשבונאות מתקדמים. כשכל זמן העבודה, התימחורים וההוצאות יגיעו לתוכנת החשבונאות מקלאריזן, ונתוני המכירות יגיעו מsalesforce, החברה לא תזדקק לכפילות מידע, הזמן של הכנסת הנתונים יקטן והדיוק יעלה. כמו כן, החברה תוכל לקבל שירותים חיצוניים לכל דבר שתרצה – משום שכל ספק חיצוני כמו רואה חשבון או עובד מרחוק יכול פשוט להכנס לענן ולעדכן את המידע שצריך.
  • קבלת Added Value – ישנם סוגים שונים של יתרונות שרק תוכנת SaaS יכולה לספק. בקלאריזן לדוגמא, ישנה יכולת שיתוף של ספקים חיצוניים במשימות היום יומיות שלנו בחשיפה מאובטחת בדיוק לפי איך שאנחנו והספקים החיצוניים רוצים: אנחנו לא חושפים את כל המידע על הפרוייקט שלנו, ומצד שני, כשיש לנו תלות בספק חיצוני, אנחנו יכולים לבצע תלות על אבן דרך (milestone) בפרוייקט שלהם, ללא צורך לדעת או לראות את תת המשימות שמרכיבות את האבן דרך הזו. אם הם מקדימים או מאחרים, אנחנו יודעים את זה ומבינים מידית מה ההשפעה על האירגון שלנו, במיוחד אם הם נמצאים על הcritical path. אנחנו קוראים לזה sense and respond בקלאריזן – אבל יכולת השיתוף הזו אפשרית רק בתוכנות השוכנות בענן כלשהו.
  • הרחבת הגירסה: בגרסאות העתידיות של קלאריזן נאפשר אפליקציות חיצוניות שמוסיפות ערך נוסף בתוך ניהול העבודה, בצורה דומה למה שsalesforce עושים, או לgadgets שגוגל מציעים. בצורה כזו ניתן בקלות להרחיב אף יותר את היכולות של התוכנה שלך. עד כאן אין יתרון לענן – גם לתוכנות שולחניות יש הרחבות, אבל היכולת לבדוק הרחבה בקלות ובמהירות, להתקין ולהסיר בלי עזרה מיוחדת של איש מקצוע או איש IT, היא הכוח של הSaaS. אם בעבר הייתם זקוקים לאיש מקצוע שיגיע למשרד להתקין ולהכין, היום גם אתם יכולים לבצע את השינוי תוך דקות מספר.

האם החברה שלכם משתמשת בשירותי ענן? במה בחרתם, ומה היו הסיבות?