בדרך כלל כשאני רץ ושמוע מוזיקה בעזרת האייפוד 16 גיגה, כל רשימת השירים שלי מסודרת לפי פלייליסטים מדוייקים לקראת המשימה היומית: שעות של מוזיקה מלאת אנרגיה שעוזרת לרגליים שלי להמשיך לזוז עוד ועוד. כל כמה זמן אני מנסה משהו שונה כדי להשאיר את הראש טרי. באחד מסופי השבוע האחרונים ניסיתי משהו כזה – הכנסתי את האיפוד למצב “שירים” ופשוט שמעתי כל מה שהגיע בצורה אקראית, בערך 1000 שירים, והמתנתי למה שהמזל הביא.
היה נחמד מאוד להיות מופתע מאחת הבחירות – הגירסה המוזיקלית למלחמת העולמות של ג’ף ווין. למי שלא מכיר את הסיפור, מדובר על תסכית רדיו מאת ה.ג. ווילס המספר על יצורים מהמאדים אשר תוקפים את כדור הארץ ומנצחים את המין האנושי. הסיפור מסופר ע”י המספר בגוף ראשון, והוא נע ונד מביתו באיזור הכפרי באנגליה לכיוון לונדון, ובדרך מקריא את ההרפתקאות אשר הוא נקלע אליהן.
אני אוהב את הביצוע של ווין לסיפור מסיבות רבות. הוא מרגש, וזוהי צורה גאונית לספר סיפור לפי דעתי. בהיותי היזם שאני, מייד חשבתי אילו לקחים אני יכול לקחת מהסיפור הזה לחיים המקצועיים שלי. שמתי לב לדבר מענין בקשר לאנשים שהגיבור פוגש בדרך, וחשבתי עד כמה הדמויות מתאימות לחיי היזם והסטארטאפיסט. אסביר למה אני מתכוון.
המדען – זה לא יכול לקרות
אלו הם רואי השחורות. הם יגידו לכם שזה לא אפשרי, זה לא יעבוד, זה לא יכול לעבוד. הם לעולם לא יגידו שאתם לא יכולים לעשות את זה, אבל יהיו הראשונים להצביע על מחסומים אפשריים ומגבלות שהם רואים בטכנולוגיה, מודל עסקי או גישה. כיזמים, אתם תהיו חייבים לדעת שאפשר לעשות כל דבר.
המתלהבים (אותה קבוצה של אנשים צעירים שרצו לקראת החללית עד שקרן החום הגיעה)
ייתכן שזוהי קבוצת האנשים המסוכנת ביותר. כשהם מתוודעים ליוזמה החדשה שלכם, הם מזדרזים “לעזור” עם עיצה, נסיון וידע. חלקם עושים זאת מרצון טוב, חלקם בעבור כסף (מישהו אמר יועצי מדיה חברתית?). בז להרמן אומר שאתם “צריכים להזהר ממי לקחת עיצות, אבל היו סבלניים עם אלו שמספקים אותן” (תרגום שלי לשיר, דרך אגב, אפשר למצא כאן). רבים מהאנשים הללו יתנו לכם טיפים טובים ויעילים, אבל לעיתים רחוקות ישארו בסביבה מספיק זמן לראות מה התוצאה של העיצות שלהם, כך שיש להם קצת מאוד יכולת ניבוי וידיעה אמיתית.
החייל – גירסה 1
החייל הוא דמות מורכבת. הוא איש של חוקים, חייל. כשהוא מנסה להתגבר על בעיה הוא עושה מה שהוא יודע לעשות, מה שלימדו אותו, והוא עושה את זה טוב. ברוב הפעמים הוא מוצלח בשימוש שלו בשנים של נסיון.. אבל לפעמים, היצורים ממאדים פשוט חזקים מדי. כשהחייל נתקל במשהו שהוא לא מצליח להתגבר, הוא מדווח חזרה למפקדה ומחכה להוראות נוספות. בתחילת הדרך עליכם להמנע מהתנהגות כזו בעולם העסקי, ובמיוחד בעולם היזמות. אפשר לסמוך על ידע ונסיון מוקדמים בפתרון בעיות ידועות. צריך להגיע עם מקוריות ולהשתמש בנסיון שלכם, אבל לא לסמוך עליו לגמרי. כשאתם מפתחים את השירות או המוצר שלכם, אנשים כמו החייל הכרחיים לתהליך, משום שיש להם ידע אמיתי ובעל ערך רב למצב השוק הנוכחי, ולעיתים קרובות הם חושבים עמו הלקוחות הפוטנציאלים שלכם, ואתם יכולים ללמוד מהם רבות על כך.
איש הכמורה
(הערה: הכוונה הפסקה הזו היא לparson, שהוא איש כמורה, ולא לאנשי כמורה באופן כללי)
הזהרו מאיש הכמורה. כשאתם למטה, כשהמוצר שלכם נכשל, הלקוחות אומרים לא, הקמפיין הכי מבטיח שלכם לא עובד כמצופה, דברים שיקרו ללא צל של ספק, זהו איש הכמורה שיצעק ראשון. הוא הזהיר אתכם שזה יקרה, לא? האם יש לו משהו יעיל לתרום? משהו זמני שיעזור לכם, דרך טובה יותר, עיצה? כנראה שלא, איש הכמורה לא מתעסק בדברים כאלה. הוא הכאב של הכישלון, של מה שהיה יכול להיות אם אנשים היו מקשיבים למה שהיה לו להגיד מזמן.
אחד המאפיינים המסוכנים ביותר אצל איש הכמורה הוא העובדה שיש רגע שבו הוא מאבד קשר עם המציאות. כשאתם בנקודה הנמוכה ביותר, הוא יאשים אחרים ויצור סיפורים מקבילים המסבירים מדוע נכשלתם, ולעיתים הוא יכול להגיע למסקנות הגובלות באבדון (“אני אשמיד אותם בתפילות שלי, אני אשרוף אותם עם הצלב הקדוש שלי”) בקשר לאפשרות של דברים להפתר. איש הכמורה הוא איש של קצוות; הוא חי מכשלון להצלחה אדירה, והקשר בינו לבין המציאות רופף. כיזם עליכם להיות אופטימים יותר מהרגיל, זוהי הרוח שעוזרת לנו ברגעים קשים, אבל אסור לכם לשבור את הקשר עם המציאות, עליכם להמנע ממשימות התאבדותיות שעלולות לזרוק את החברה שלכם לכשלון סופי.
בת’, אישתו של איש הכמורה
בת’ היא ההיפך מאיש הכמורה באמונה ובתקווה שלה. היא אופטימית. היא מאמינה שתמיד יש תקווה, אפילו כשלפעמים היא לא יכולה לראות או להסביר מדוע, “חייב להיות משהו ששווה לחיות למענו”. אתם צריכים אנשים כאלה סביבכם, משום שלעיתים אופטימיות היא כל מה שיש לכם – התקווה והאמונה שיש דברים ששווה לעשות אותם.
החייל – גירסה 2 – עולם חדש ואמיץ
אה, החייל, כמה הוא השתנה. מאיש אשר הלך בדרך הבטוחה והברורה, הפך ליזם בזכות עצמו! האם אכן כך? עוד תפגשו אנשים רבים כאלה בדרך. אלו אינם יזמים מבחירה, הם אינם חיים את החיים האלה בליבם ויפסיקו אם רק יוכלו, אבל הנסיבות הביאו אותם לכאן: מרדף אחרי אקסיט מהיר, החיפוש אחרי ההתרגשות שראו אצל יזמים אחרים או אפילו פיטורים מעבודה קודמת – אלו הם אנשים יציבים העובדים בסביבה לא יציבה. הם מתרגשים, לפעמים אפילו יש להם חזון, והם באמת, באמת רוצים להצליח. אבל, כשאתם הולכים מאחורי החלום ובודקים כמה הם באמת חפרו לתוך האדמה (“במרתף היתה מנהרה בקושי שלושה מטרים אורכה, ולקח לו שבוע לחפור. אני יכולתי לחפור כזה מרחק ביום, ופתאום הבנתי לראשונה את המרחק העצום בין החלומות שלו וכוחותיו”), אתם רואים משהו שיכולתם לעשות בחלקיק הזמן, והם בדיוק עוצרים רגע לשתות, להרגע קצת מהעבודה הקשה שעשו. הם בדרך הנכונה, אך ההתקדמות שלהם איטית כצב. הם מבטיחים, מאמין בחוזקה שאנשים צריכים גם להנות (“אלו העבודה והמחשבה יחד שמעייפים אדם. אני מוכן לקצת מנוחה. מה דעתך על משקה אה? שום דבר פרטי לשמפנייה, עכשיו כשאני הבוס”). יזמים יודעים שהכיף נמצא בדרך עצמה, לא בלקיחת חופש ממנה.
איבוד האמונה
כשהגיבור מגיע ללונדון, סוף המסע שלו מזכיר לעיתים את שלכם – עבדתם כבר זמן רב, איבדתם וויתרתם על דברים רבים בחיים, היו לכם הצלחות וכשלונות, פגשתם אנשים נהדרים שעזרו לכם, ואנשים פחות טובים שלא. התגברתם על מפלצות ענק שרדפו אחריכם והתחבאתם במקומות שאתם מעדיפים לא לזכור, ולפעמים, זה פשוט יותר מדי. אתם רוצים לעצור, לחזור לחיים הקודמים, לקחת עבודה בשכירות, שכר חודשי, ולעשות דברים אחרים עם הזמן שלכם, לרוץ, לנגן בגיטרה, לקנות אופניים. יתכן שזה קל לתת לתחושת איבוד האמונה הזו להשתלט עליכם ברגעים מסויימים במסע. ייתכן אפילו שבשבילכם, הוא יסתיים כאן, ויוביל אתכם לדבר טוב לזמן מה, אבל לפעמים, בדיוק כשאתם עומדים לקחת את הצעד האחרון, המזל מופיע.
מזל
אף פעם אין יותר מדי ממנו, אבל גם אין לכם דרך לעשות דבר בקשר אליו. מזל הוא משהו שפשוט קורה כשאתם עסוקים בלעשות דברים אחרים, אבל הוא שם, ואתם תזדקקו לו באיזשהו שלב, או שלבים, לרוב ברגעים שאתם מתחילים לאבד אמונה, כשאתם רצים לקראת בני המאדים בסוף המסע שלכם (כפי שגיבור הסיפור שלנו עשה). המזל יכול להכנס לתמונה, וכשהוא עושה זאת, כן, כשהוא כבר בא.. אתם יודעים מדוע בחרתם להיות יזמים מלחתחילה.