תרגום שיר – שתי נעליים – CAT EMPIRE

את השיר הזה מצאתי בתוך פס הקול של "עונות" – הוא שייך לאמפריית החתול (cat empire) (כאן בלאסט אפ אם).. זה נשמע משהו יפה כזה:

כמובן שאני אוהב את הפיל של השיר, אבל בעיקר כמה שורות מתוכו שפשוט תפסו אותי..

יום אחד אשה אחת שאלה אותו

"מה אתה עושה כדי לשרוד?"

הוא אמר "או יקירתי הקשיבי לי"

וזה מה שהוא שר.

על רגלי אני לובש שתי נעליים לריקודים

ריקודים כדי להיות חופשי

הרגליים שלי נותנות כבוד

למורשה של בובי מרלי

לברכיים שלי יש חתכים וחבורות

מחיים של החלקה

כשאני מחליק עם חברים שלי

בעיותי מרחפות רחוק

אומר שרגלי לובשות מכנסי באגי רחבות

אני אוהב להתנוענע

כי כדי לרדת נמוך ולקפוץ גבוה

הם דברים טובים שמצאתי

אייההההייה

בום שאק האימפריה תעלה

אייההההייה

בום שאק אנחנו עושים אהבה

אייההההייה

האנשים התאוותנים רצים

אייההההייה

בום שאק יש לי שתי נעליים כדי לרקוד

על מותני חגורה צמודה

עם קליפ שנפתח בקלות

כי אהבה היא הדבר המתוק ביותר

ומן המותן שלי זה קורה

בבטן שלי יש אוכל טעים

וזה גורם לי להרגיש טוב

כי לחלוק קצת ארוחות זה דבר

שהייתי רוצה שיקרה בעולם

ועל חזי יש חולצה קצרה

אה החזה פועם בגאווה

החזה מרמז שאני גבר

שאף מוסד לא יכול להפיל

ומסביב לצווארי יש דעה קדומה

תלויה על שרשרת

כי יש לי את האלים שלי אבל בסוף הדרך

אני יוצר את דרכי שלי

הפה שלי, יש לו חיוך גדול

שמראה שיניים גדולות ויפות

לחברים מביא שמחה

ולאוייבים תבוסה

ועיניי יש להם חזון,

שרואה דרך הרבה שקרים

אה עיניי מחפשות דברים טובים יותר

הדברים הטובים לראות בחיים

ועל אוזני יש אוזניות

שמנגנות את השירים האהובים עלי

לא מוזיקה שאמרו לי לאהוב

אלא שירים שגורמים לי לרקוד

כי על רגלי נעליי ריקוד

רוקד כדי להיות חופשי

הרגליים שלי נותנות כבוד

למורשה של בובי מרלי

כבוד לעובדים איתך

יש כמה כללים שאני אישית מוצא שהם חשובים במיוחד בעבודה עם אנשים אחרים. אני לא מדבר על כללים של יעילות, שקיפות, מקצועיות (אם כי לדעתי יש להם השפעה על כל אחד מהדברים הללו) – אלא על כללים פשוטים של כבוד לזולת. יש כמה כללים ברורים מאוד של אל תעשה כשזה נוגע לסביבת העבודה:

  • להגיע בזמן לישיבות: הופיעו בזמן לישיבות. הזמן שכולם מחכים, ואז מחכים למחכים שבינתיים יצאו החוצה לעשן\לשתות קפה\לחפש את המאחרים\חזרו לעבוד, שווה כל כך הרבה יותר מהעוד דקה שישבתם במקום והשלמתם עוד משפט. בכלל, לאחר לישיבות זהו כמעט חוסר הכבוד הפופלרי ביותר, עד כדי מנהג במקומות מסוימים. למה? בעיקר כי קשה מאוד להלחם בזה, מלבד חינוך.
  • להתכונן לישיבה: אם שלחתי מסמך שקשור לישיבה, אם הוספתי לינקים, הסברתי לו"ז ותוכן – אני מצפה שאנשים יקראו, יבינו, ישאלו שאלות מראש, ולא להגיע לישיבה כדי להקריא מסמך ש80% מהאנשים קראו ורק שניים צריכים הסבר.
  • ספרו לי על מה הישיבה מראש: תנו לי את האפשרות לכבד את הזמן שלכם, ותנו לי את האפשרות לנצל את הזמן שלי טוב. אני בא לדון על משהו, לחשוב יחד אתכם על משהו – תנו לי להתכונן מראש ולא לבקש עוד פגישה אחרי הפגישה הראשונה כי אני צריך לברר פרטים..
  • לכבות טלפונים בישביות: פעם חשבתי שזה ברור, עד שהגעתי למקומות שלא רק שלא מכבים, אלא עונים ומדברים בתוך ישיבה. חשבתי שאני לא אראה את זה יותר מאז שהפסקתי ללכת לקולנוע באשקלון.
  • בטח ובטח לא לענות לטלפונים בישיבות. הייתי חייב להגיד את זה שוב.
  • באופן כללי אין לפטופים בישיבות – בטח לא פתוחים ובטח לא מתוקתקים, אלא אם אתה המסכם המוסכם של הישיבה.