לכתוב כל יום? לכתוב.

בפודקאסט מצויין של טיפ פאריס עם מט מולנווג (כן, זה שעשה את וורדפרס) הם מדברים על המלצה חמה לכתוב כל יום. כל יום! עכשיו, אין כמוני לקחת אתגר כזה מעניין ולנסות אותו, אבל גם כשהחזרתי את הבלוג הזה לאויר קיוותי שאולי אצליח לכתוב כל שבוע, ואם כן זה יהיה מדהים.. כל יום? נשמע לי.. קשוח. מה שגם, פתאום גיליתי שכל עשרות, מאות ואולי אלפי הנושאים שהיו לי בראש לכתוב עליהם נעלמו. נשארו שלושה (שני סיפורים ותאוריה פוליטית אחת) שהם כל כך ארוכים ומסובכים שאני לא יודע אפילו איפה להתחיל. אז אין לי על מה לכתוב.

כבר, הרווחתי מהבלוג הזה. הרבה פעמים דברים ״יושבים״ לנו על הראש והם נעלמים ברגע שיש פעולה. התחושה הגדולה שיש לי מה לכתוב וחבל שלא מזדמן לי נעלמה ברגע שיש לי איפה לכתוב – האם זה לא נפלא? 🙂

בשביל ההיסטוריה אמשיך ואכתוב שהיום פירסמתי שמרחקים עלה חזרה לאויר בפורום אחד בפייסבוק. נראה איך יהיו התגובות, ואיך זה ימשיך. אני חושב שבמסגרת החזרת האתרים לאויר אחזיר גם את רצים את ישראל, למרות שזו באמת רק פיסת הסטוריה ולא משהו מתעדכן.

אז לכתוב כל יום? לא יודע אם אפשר, אבל ברגע שפתחתי את הפוסט הזה נכתבו להן שלוש פסקאות, והשעה רק 10:30 בבוקר 🙂

יום הולדת, יצירה, מתנה

יום ההולדת שלי התחיל מושלם – יורד מהקומה העליונה (אמרו לי לחכות עד אישור, אל דאגה לא ישנתי), לקבלה (בנוסף לעוגה, נרות, בלונים ושירה) של הרבה חיבוקים ואהבה ובעיקר ברכות. מי שמכיר אותי יודע שאת זה אני הכי אוהב, וזה הכי חשוב לי. לא אכנס לברכות עצמן, הן היו מצחיקות ויפות וגם גסות, אז עדיף שישארו בחיק המשפחה, אבל הופתעתי לכמות היצירה והאומנות שנכנסו שם.

שעתיים לאחר מכן יצאתי לרוץ, ובריצת יום הולדת כמו שריצות יום הולדת צריכות להיות, חשבתי הרבה. עשבתי בעיקר על כמה שאני מעריך יצירתיות וכתיבה.. וכמה אהבתי לכתוב. לפעמים גם בא לי, אבל אין לי ממש איפה. פעם היו לי – בלוגים, אתרים.. והכל הלך למעמקי האינטרנט בזמן שהקמתי את ברינגג, ושכחתי לשלם לשירות שמחזיק אותם. לא רק שמחקו – גם לא היו גיבויים. החלטתי לטפל בזה.

הטיפול לא אידיאלי – הכל ידני, חסר חומר, חלק מהתמונות לא שם והקישורים לא כולם עובדים, קישורים פנימיים הלכו לגמרי ואני לא יכול לתקן אלפי קישורים ידנית.. אבל הרוב, העיקר – עדיין נמצא. החלטתי להחזיר שלושה אתרים: שני הבלוגים שלי (הבלוג הזה, על החיים והמחשבות, ומריץ את החיים, בלוג הספורט שלי) את אתר מרחקים האהוב. עניין אותי גם מה אמצא שם. את הדומיינים שרציתי כבר קניתי מזמן (מרחקים היה שלי, את הבלוג הפרטי שלי שיניתי מlior.sion.co.il לliorsion.com כי אני בין לאומי, ואת מריץ את החיים העברתי מsion.co.il/life לrunninglife.co.il) – אין ספק שהשנים שינו את הגישה שלי בהשקעה הכלכלית בדומיינים 🙂

אירע הדבר ובתקופה האחרונה התעסקתי הרבה באמאזון, אז הרגשתי נוח לפתוח את האתרים שם – יחסית זול, אם לא הזול ביותר, וחופש מוחלט לעשות מה שאני רוצה. קצת יותר מקשה על ההקמה והשידרוגים, אבל נסתדר.

מה שמצאתי בעיקר מצא חו בעיני – לא רק המון תוכן (כמה מאות טובות של פוסטים) בין השנים 2007 ל2013, אלא גם סוג אחר של תוכן, מעולם אחר – עדכונים של שתי שורות כפוסט (מה שהיום הייתי משתמש בטוויטר או סטטוס כזה או אחר), הסבר על מסלול רכיבה (מה שהיום סטראבה עושה) ועוד כל מיני דברים כאלה שבהסתכלות היום מפדחים למדי – החלטתי להשאיר את זה – יותר מזה – זה מה שיפה לדעתי בהיסטוריה כזו ארוכה.

אז הכל שם, מוכן בשבילי, לא יודע אם אפרסם ואם כן איפה, אבל לפחות יש לי איפה לכתוב..