סיכומים סיכומים..

יום ההולדת הוא זמן טוב לסיכומים. בשבילי זה טוב במיוחד כי אני אוהב סיכומים, וגם כי תחילת השנה האזרחית קרב, אז אני מסדר את הסיכומים (יום הולדת) ותיכנונים (תחילת השנה) יחד. שווה לא?

כתבתי את התוכניות לשנה וחצי האחרונות בבלוג הקודם, ברשימת TO DO לזמן הקרוב, וסיכמתי כבר שם כל מה שקשור לספורט.. עכשיו שאר הסיכומים..

עבודה: מצאתי עבודה, ולא התפשרתי. כמובן שבסופו של דבר היא לא בדיוק מה שתיכננתי, משום שדברים הם תמיד לא בדיוק מה שרצית, אבל IBM בהחלט הפתיעו אותי לטובה בכמה דברים שלא ציפיתי, כמו הגמישות וההבנה של הצורך בשינוי והשתפרות (אם כי הביצוע, מה לעשות, זו עדיין חברה גדולה, איטי), ההבנה של השוק והשינוי שקורה בו, וכו'.

חברים: לא התלחתי לתת את תשומת הלב הראויה. נראה לי שבסופו של דבר כן צריך להתכנס לחברים טובים ופחות. קשה לשמור על קשר עם כולם, החיים פשוט לא מאפשרים..

פנאי: לא לקחתי אף קורס. קורס יין ועזרה ראשונה נפלו על סיבה טכנית מסויימת, ולא הסתדר. ללמוד שפה.. לא היה לזה סיכוי אמיתי..

בית: במשכנתא דווקא די הצלחתי.. ואנחנו קרובים עכשיו יותר מתמיד. לא שלוש שנים (בטח לא בספירה מלפני שנה וחצי..) אבל קרובים בהרבה. עם קצת מזל וכמה דברים שייפלו נכון, והיא תסגר בעוד שני ספורות..

אז בסיכום כללי, לא הצלחתי הרבה ממה שתיכננתי, אבל הצלחתי בדברים שלא ראיתי מגיעים. תיכנון תוך כדי התקדמות, ואני שמח במה שקרה השנה. אין הרבה שנים שאני יכול להסתכל אחורה כמו השנה ולומר, בסוו של דבר, נהניתי, היה טוב, אני מסופק.

ועכשיו שנה הבאה…

פיטורין לא מוצדקים. אותי זה מרגיז.

שיחה שהתפתחה במתחתנים למען מתחתנים על מקרה פיטורין על גבול (או מעבר לגבול) הלא חוקי והתגובות שם גורמות לי לתהות עדכמה המנהג הזה של לפטר נשים לקראת החתונה נפוץ, האם רק נשים סובלות מזה, ועד כמה המצב רע שהמפטרים אפילו לא מתבישים או מפחדים להודות שזו הסיבה (אם היו מפחדים היו לפחות מסתירים..).

לצערי בחיפוש ברשת מצאתי בעיקר תביעות בנושא שנדחו עקב כל מיני סיבות, וגם גיליתי שהמעסיק (חוץ מכמה מקרים של הסכמים קיבוציים) לא חייב גם לתת ימי חופש על חתונה או הולדת בן\בת..

טיפים לדיבור בציבור (הרצאות)

לייפהאקר כותב על 13 טיפים להרגעת העצבים לפני ובמהלך הרצאה ציבורית. החלוקה היא ל9 טיפים לפרזנטציה הבאה, ועוד 4 טיפים מענינים מאוד שחלקם אימצתי לאחרונה וחלקם נשמעים לי כרעיון טוב מאוד שאני הולך לאמץ בקרוב:

טיפים חפרזנטציה הבאה:

  • הם לא שמים לב – כן, גם אם אתם עצבניים, מתרגשים, בקושי נושמים.. לרוב הקהל שלכם לא שם לב לזה. תזכרו את זה ותרגעו. זה עובד.
  • חזרה חזרה חזרה (או בלשון הבלוג – חזרות כמו משוגעים) – אי אפשר לומר את זה מספיק. בשיחה שהייתה לי לאחרונה עם מציגה מתחילה היא הופתעה מאוד ללמוד מחבר בעל היסטוריה ארוכה וכולת גבוהה שהוא גם מבצע חזרות על פרזנטציות לפני הצגתן, גם כבעל מקצוע. אני אמרתי שדווקא משום שהוא בעל מקצוע, הוא עושה חזרות – הוא יודע כמה זה חשוב.
  • לחמם את האוירה עם הומור – אם אתם יכולים, להתחיל את ההרצאה עם משהו מצחיק, אפילו קצת. אם לא יוצא לכם, תתחילו עם משהו כללי שלא בהכרח קשור, או קשור במקצת, והכנסו לתוך ההרצאה. אם אתם מתחילים במשהו שהוא לא בדיחה – תנו אנקדוטה מענינת או עובדה מדעית שאנשים לא מכירים – משהו קליל ושמח – המטרה היא לשחרר קצת את האוירה.
  • תראו טוב – המטרה העיקרית הוא שאם אתם נראים טוב, אתם מרגישים טוב. אם אתם מרגישים טוב, אתם מקרינים בטחון.
  • הכירו את הסביבה: כמה שיותר מוקדם, אפילו יום מראש, נסו להגיע למקום ההרצאה ולהכיר את הסביבה, להרגיש איתה נוח. שוב – אם אתם מרגישים נוח, אתם נראים יותר בטוחים בעצמכם.
  • דברו אל הקהל: אם אתם לא מכירים אנשים בקהל, דברו איתם. היכרת קצרה תיתן לכם בטחון שאתם לא מדברים עם קהל של זרים מוחלטים.
  • זכרו בע"פ איזורים קשים בהרצאה.
  • קבלו את הפחד, אל תלחמו בו: אין לכם סיכוי לנצח, וככל שתלחמו יותר הוא יתחזק.

ועכשיו הנקודות החדשות והמענינות יותר לדעתי:

  • הצטרפו להרמות כוסית: חשבתי על הרעיון הזה לפני שנה או שנתיים, ומאז אני מנסה שוב ושוב. אנשים שהם אינם נואמים מטבעם מוצאים עצמם מתרחקים מנאומים באירועים משפחתיים או חברתיים, למרות שאלו הארועים הטובים ביותר לאימון, משום שאתם יכולים להרגיש נוח ופחות ישפטו אתכם (יש אנשים שלא יסכימו בנקודה הזו, במיוחד בחלק של המשפחה, אני יודע). יתרון נוסף הוא שייתכן שיתאפשר מצב של פידבק אמיתי מחלק מהחברים שלכם.
  • התאמנו באומנות ההפוגה (PAUSE): הקהל צריך את זה, אתם צריכים את זה. עצירה בשטף כדי להתרכז במה שאתם אומרים, כדי לנשום, כדי לקלוט. לא קל לעצור להפוגה אבל אפשר להתאמן על זה ולאט לאט זה נהיה טבעי יותר.
  • המנעו מהמשענת של הPOWERPOINT: אל תתרכזו במצגת ואל תשלחו את הקהל שלכם להתרכז זה. אתם המציגים ואתם המרכז של המצגת.
  • שפת גוף: אני אנסה לא להרחיב בנושא יותר מדי, יש הרבה מצגות  וחומר בענין.
  • הכשלו לעיתים קרובות: כמה חשוב, בכל דבר בחיים. אם תכשלו תבינו שכשלון הוא לא דבר נורא כל כך, הוא קורה לכולנו – השאלה היא איך אנחנו מקבלים אותו, איך אנחנו מתאוששים ממנו, ומה אנחנו לומדים ולוקחים איתנו.