אתמול זה התחיל – והיום הגיע.. הגשם הרציני הראשון. תמיד אני אוהב את הגשם הראשון אבל היום, בגלל מעבר הדירה, הוא מביא איתו הרבה דברים חדשים: מתגובות בווטסאפ המקומי (דיווחי כמות הגשם, זה חדש), דרך הבגדים של הילדים (לא לקחנו מגפיים איתנו מהבית הקודם, צריך לקנות, ומי יודע איפה שמנו את המטריות) עד דברים שהשארתי בחוץ ולא כדאי, נזילות והצטברויות מים במקומות שלא צריך להיות.
בוקר שם גשם זו התחלה חדשה בשבילי, כל פעם מחדש. הכל נשטף, האויר נקי, ויש לי היסטוריה ארוכה עם גשם: בעיקר אני זוכר כילד שזה אמר שבקרוב תהיה לי יום הולדת, ושלא צריך לצאת לעבוד עם אבא בשדה – כי לא עובדים בשטח כשיש גשם. בקיצור – חגיגה. אני לא בטוח כמה מזה העברתי לסם שלא רוצה לצאת, ולילדים שנולדו שניהם בקיץ, אבל אולי זה הדבר המיוחד שלי.
הגיע הזמן לחפש חופשה לפסח, ואלי אפילו לדצמבר-ינואר.
יום טוב!