מחבר: ליאור

תרגמתי את מעומק של אלף נשיקות – גירסת הדיקלום – ועכשיו אני מסיים עם השיר, שהוא שונה.. ולדעתי אפילו טוב יותר, אפילו שהוא חלקי..

הפונים רצים, הבנות צעירות,

הסיכויים שם כדי לנצח

אתה מנצח לזמן מה, ואז זה נגמר –

רצף הניצחונות הקטן שלך

ומוזמן כרגע כדי להתמודד

עם תבוסתך שאין להכניעה

אתה חי את חייך כאילו הם אמיתיים

בעומק של אלף נשיקות.

אני עובד בפינות,

מקבל מנות,

חזרתי לרחוב בוגי

אתה מאבד את אחיזתך, ואז מחליק

לתוך יצירת המופת

ואולי היו לי מיילים לנהוג,

והבטחות לקיים:

אתה זורק הכל כדי להשאר בחיים

בעומק של אלך נשיקות

ולפעמים כשהלילה איטי,

העלובים והכנועים,

אני אוספים את לבבותינו והולכים,

לעומק של אלף נשיקות

מרותקים למין, אנו לחוצים אל מול

גבולותיו של הים:

ראיתי שלא נותרו עוד אוקינוסים

לאוכלי נבלות כמוני

הגעתי לסיפון הקידמי

בירכתי את שארית הצי –

ואז הסכמתי להיות מוטבע

בעומק אלף נשיקות

אני עובד בפינות,

מקבל מנות

חזרתי לרחוב בוגי

אני משער שהם לא יחליפו את המתנות

שהיית אמור לשמור

והמחשבה עליך שקטה

המידע עליך שלם

מלבד מה ששכחנו לעשות

בעומק אלף נשיקות

ולפעמים כשהלילה איטי,

העלובים והכנועים,

אני אוספים את לבבותינו והולכים,

לעומק של אלף נשיקות

הפונים רצים, הבנות צעירות,

הסיכויים שם כדי לנצח

שירלי ביקשה שאני אתרגם את Thousand Kisses Deep של ליאונרד כהן, שיר אופטימי בצורה ליאונרד כהנית – שזה אולי לא כל כך הרבה אבל כשזה קורה זה פוגע. הפתיע אותי לגלות שלמעשה קיימות שתי גירסאות די שונות של אותו השיר, אחת שכהן מדקלם והשנייה שהוא שר. אני אתרגם את שתיהן..

לא משנה אם הדרך ארוכה

לא משנה אם היא תלולה

לא משנה אם הירח נעלם

והחשכה שלמה

לא משנה אם נאבד את דרכנו

זה כתוב שעוד נפגש

לפחות, זה מה ששמעתי אותך אומרת

בעומק של אלף נשיקות

אהבתי אותך כשנפתחת,

כמו שושן לחום

את מבינה, אני רק עוד איש שלג

עומד בגשם השלגי

שאהב אותך באהבתו הקפואה

מבנה גופו המשומש

עם כל מי שהוא וכל מי שהיה

בעומק של אלף נשיקות

אני יודע שהיית חייבת לשקר לי

אני יודע שהיית חייבת לבגוד

למדת את זה על ברכי אביך

ולרגלי אימך

אבל האם היית צריכה להלחם על דרכך

דרך רחוב בוער

היכן שכל החשוב לנו נח,

בעומק של אלף נשיקות

אני עובד בפינות,

מקבל מנות,

חזרתי לרחוב בוגי

הייתי רוצה לפרוש מהעסק

אבל אני בפנים, אפשר לומר

המחשבה עלייך שלווה,

והמידע עלייך שלם

מלבד מה ששכחתי לעשות

בעומק של אלף נשיקות

לא משנה אם את עשירה וחזקה,

לא משנה אם את חלשה

לא משנה אם את כותבת שיר

עליו הזמיר חוזר

לא משנה אם זה תשע עד חמש

או ללא גבול זמן ויחודי

את זונחת את חייך כדי להשאר חיה

בעומק אלף נשיקות

הפונים רצים

הבנות צעירות

הסיכויים הם שם כדי לנצח

את מנצחת לזמן מה, ואז זה נגמר

רצף הנצחונות הקצר שלך

ואז נדרשת לתבוסתך הבלתי נמנעת

את חיה את חייך כאילו הם אמיתיים

בעומק אלף נשיקות

אני שומע את קולותיהם ביין

שלפעמים אותי חיפשו

הלהקה מנגנת אול לה סיינג

אך הלב לא יסוג

אין דרך לנטוש מה שאתה אוהב

אין זינוק קיומי

כמו שנראה כאן בזמן ודם

בעומק של אלף נשיקות

באופן כללי אני אוהב לתרגם ופשוט להשאיר את זה ככה, בלי יותר מדי לפרשן למה תירגמתי כך או אחרת, אבל היו כמה נקודות קטנות שבמקרה הזה רציתי לציין:

• בבית החמישי לא ברור אם כהן מדבר אליה, על עצמו או באופן כללי. אני בחרתי בצורה הזו אבל אפשר להבין את זה בכמה דרכים
• בבית האחרון, אול לה סיינג הוא שיר בעל כמה משמעויות, אפשר לראות את זה בלינק, אבל לדעתי הכוונה הייתה לשיר לוויות, כמו בגירסה הטוויאנית והונג קונגית, כשם שההפניה לרחוב בוגי הייתה כזו.

אחד השירים האהובים והעצובים ביותר בשבילי של לאונרד כהן הוא So Long Marianne. כמו שירים אחרים, הסיבה משולבת בין השיר עצמו, המילים, המוזיקה, והזמן שבו שמעתי לראשונה, עוד לפני הצבא.. עברתי כמה תקופות של נסיון להשתחרר מהמשמעות של השיר בשבילי כשיר עצוב, אבל אחרי כמה זמן פשוט החלטתי שטוב שיש שירים כאלה..

בואי אל החלון , יקירתי הקטנה,

רוצה לקרא בכף ידך.

פעם חשבתי שאני ילד צועני,

לפני שנתתי לך לקחת אותי הביתה.

עכשיו שלום, מריאן, הגיע הזמן להתחיל

לצחוק ולבכות לבכות ולצחוק על הכל מחדש

את יודעת שאני אוהב לגור איתך,

אבל את גורמת לי לשכוח כל כך הרבה.

אני שוכח להתפלל למלאכים,

ואז המלאכים שוכחים להתפלל בשבילנו.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

נפגשנו כשהיינו כמעו צעירים

בעומק פארק הלילך הירוק.

החזקתי אותי כאילו הייתי צלוב,

כשהתקדמנו בכריעה דרך החשכה.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

המכתבים שלך אומרים כולם שאת לידי עכשיו.

אז מדוע אני מרגיש כה בודד?

אני עומד על הקצה וקורי העכביש שלך

מהדקים את העקב שלי לאבן

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

כרגע אני צריך את אהבתך הנסתרת.

אני קר כמו סכין גילוח חדש.

עזבת כשאמרתי שאני סקרן,

מעולם לא אמרתי שאני אמיץ.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

או, את כל כך יפה.

אני רואה ששינית את שמך שוב.

ובדיוק כשטיפסתי על ההר הזה,

לשטוף את עפעפי בגשם!

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…