מתכנת מעל גיל 45? הסתבכת

פודקסט טוב נוסף של רברסים (האמת, המחלקה הסגורה, אבל מאיזו סיבה לא ברורה החליטו לא להפריד בין השניים) התחיל דיון מענין על מתכנתים מבוגרים יחסית (גילי קבע את הגיל 45 כמספר החשוב, אבל זה פחות משנה), והוביל אותי לפוסט הזה של משה קפלן, ומשהו בו הטריד אותי מאוד.

משה בחור חכם שכותב יפה. הוא אוהב את שיטת הפוסטים הרשימתית (כי ככה צריך לכתוב פוסטים טובים), ואני חייב לציין שלרוב אני אוהב לקרא את הרשימות האלה, הן מדוייקות, מעניינות ומוסיפות לי ידע. אבל הפעם משהו לא הקליק לי נכון, ניסיתי להבין מה ולכן החלטתי לכתוב את הפוסט הזה.

הבעיה עם אנשי תוכנה מבוגרים לא פשוטה. היא קשורה, בין השאר, לעובדה שהתחום שלנו כולו הוא צעיר, משתנה מאוד, וחוקים כללים עדיין לא ברורים בו. האם נסיון של עשרות שנים רלוונטי תמיד בעולם של פרדיגמות משתנות? מהי החשיבות של עדכנות מיידית בטכנולוגיות חדשות, ומהי החשיבות (במיוחד בעולם הווב) של שימוש אישי בשירותים חדשים (האם תוכל להיות מתכנת טוב אם אתה לא משתמש בפייסבוק? אם לא ראית את טרנטייבל?) – ואולי החשוב ביותר: בעולם הסטארטאפים המשתנה הדגש על חברתיות, כיף בעבודה ושיטות ניהול חדשות הוא גדול מאוד – האם באמת התירוץ הקבוע של "חוסר התאמה לאופי החברה" הוא כל כך לא רלוונטי?

יש הרבה תשובות טובות לשאלות האלה, יש מספר דיונים שיכולים לצאת מהן. יש אנשים שתמיד נשארים מעודכנים, פשוט כי הם אוהבים את מה שהם עושים. יש אנשים שבודקים כל דבר חדש שיוצא, ויכולים לספר לך לא רק מה חדש שם, אלא מי עשה את זה בעבר, טוב יותר או רע יותר, מה ההבדלים ולמה זה עבד וההוא לא. כאן הנסיון של השנים מתחיל לעבוד חזק, ומצאתי שאנשים כאלה נתקלים פחות בבעיה של "חוסר התאמה", אולי משום שהם יותר מתאימים גם ברוחם לאנשים צעירים? – מה שמגדיל את החשד שלי שחוסר ההתאמה הזו מוצדקת לעיתים ואינה קשורה ישירות לגיל – אלא לתרגיל.

הבעיה בפוסט של משה שהוא לא מסביר את האתגר בצורה נכונה אלא רק נותן את הפתרון, ומי שיעשה את מה שהוא אומר בצורה עיוורת לא יקבל תוצאות טובות מספיק. רן מזכיר את זה בפודקאסט בצורה יותר כללית: אם אתה אוהב מה שאתה עושה, קורא כל הזמן, נשאר מעודכן, תהיה בסדר. אני מסכים עם הגישה הזו. מישהו שואל שם (לא זיהיתי את הקול, אני חושב שזה גילי) אם זה לא מתיש עם הזמן – ועונים לו שלא. לזה אני לא מסכים: לפעמים זה מתיש. לפעמים אתה רוצה קצת לנוח ולתת חתיכת קוד טובה ולא לחשוב מעבר, אבל זה לא המקצוע שלנו. המקצוע שלנו דורש עדכון מתמיד. לפעמים זה מרגיש כמו רדיפה, אבל זה מה שאנחנו עושים. קוד פתוח משתנה מהר, תאהבו את זה או תשנאו את זה.

מה שחשוב זה להבין את העולם הזה, לקבל אותו ולרוץ איתו. זמן ונסיון בלבד לא הופכים אותך למתכנת טוב. אולי זו פרדיגמה שעבדה במקומות אחרים, אולי גם זה מעולם לא היה נכון, אבל אם אתם מתכנתים ורואים עצמכם עובדים במקצוע בעתיד – עשו לעצמכם טובה והפנימו את הדבר ה"קטן" הזה. אתם חייבים להתקרב לעולם התכנות כל יום מחדש כאילו הוא היום הראשון. לבדוק, להתעדכן, ללמוד. להשתתף.

ג’פי כבר לא איתנו

גפי

הוא הגיע כמו סערה וכבש את כולנו, את כולם. עצום מימדים ועם לב זהב, שמח לראות אותנו תמיד, התרגש, קפץ ורריר כאילו אין מחר. היה החזק מכולם אך עדין כמו תינוק. אם לא רצית להלחם הוא התלטף, אם רצית לרוץ הוא רץ. הוא היה חבר טוב.

הוא הגיע בתור ג’יי, אבל זה אף פעם לא הסתדר. ג’ף התאים לו יותר, ואז כמובן ג’פי. בסדר פסח האחרון רצו לשים אותו בחוץ, שלא יפריע, אבל הוא ביקש יפה, ונכנס, והיה אדיב, מנומס, ועדין כמו שרק הוא ידע.

ואז הוא הרגיש לא טוב.

גארי גייגקס, ז"ל

גארי גייגקס, יוצר הD&D שהעביר אותי את מרבית הילדות ולימד אותי אנגלית, מת. למרות שלא שיחקתי כבר שנים, באיזשהו מקום לD&D תמיד היה וכנראה תמיד יהיה איזשהו מקום של כבוד אצלי.. ועצוב לי לשמוע. קוסמי החוף (אלק.. WIZARDS OF THE COAST) שינו את עמוד הבית.

WotC_Dungeons_&_Dragons

דרך היתוך קר