ליאור שיאון – קיים משמע אני חושב

השבוע היה שבוע פורה.. כמה פרוייקטים הגיעו לשלב בשלות מספקת ליציאה לאור, ואני משער שאפשר כבר להציג אותם לקהל. בניגוד לבלוג ספורט, שם אני אתאר את הגישה הספורטיבית לפרוייקטים האלה, רציתי קצת להציג אותם כאן ברמה גבוהה יותר ולהציג כמה נקודות טכניות קלות..

גיראפ – ביקורות על מוצרי ריצה – הוא פרוייקט ביקורות מערכת (לא תוכן גולשים) שבא לתת מענה לצורך שלא קיים בעולם הריצה היום – מה טוב ומה פחות טוב. נעליים, ביגוד, משקאות ותזונה, וכו וכו. כן – עולם הריצה עשיר יותר מזוג נעליים וכובע. תתפלאו. המערכת הוקמה מעל וורדפרס, עוצבה ועוברתה ע"י עומר קפלן והיא מכילה כמה נקודות מענינות על מערכות וורדפרס ושיווק:

• בעקבות המערכת החלפתי את תוסף הgoogle anlytics בכל הבלוגים שלי בGoogle Analyticator. למרות שהתוספים דומים, באחרון יש תוספת ללוח הבקרה של וורדפרס עצמו שמביאה את עיקר העניינים ואופציות הקינפוג רבות יותר. מומלץ.
• תוסף החיפוש, Relevanssi, גם הוא עוברת – משתמש בטכניקת חיפוש מתקדמת של כמות הפעמים שמילת החיפוש נמצאת במסמך וכן כמות הפעמים שהמילה נמצאת בבלוג באופן כללי. ז"א חשיבות המילה כפול המצאותה במסמך. מענין. כמובן ששאר האופציות הרגילות של תוסף חיפוש – חיפושים פופולריים וכו – קיימות.
• תוסף טוב לכוכבים וציונים לא מצאנו, ואנחנו משתמשים במשהו לא כ"כ מצטיין – אם נמצא נודיע, או שנצטרך לכתוב אחד. למישהו יש?
• הבאז ברשת הגיע קודם כל דרך פייסבוק וטוויטר, שישר הביאו לנו כמעט 100 יוניקים ביום – אחרי יום אחד שלי בלבד. עומר הצטרף עם עבודה קלה בפורומים, ואנחנו מתייצבים באיזור הזה. האתגר הבא יהיה שיתופי פעולה וכתיבת תוכן, ואח"כ המשך חיזוק SEO. דיווח יבוא בהמשך..

רצים את ישראל – הוא האתגר החדש של זהר ושלי, שמטרתו לרוץ מהחרמון לאילת. הבלוג הזה, גם הוא מבוסס וורדפרס, ילווה אותנו לאורך הדרך – האימונים, המחשבות, ההיכרות העמוקה אחד עם השני, ועם עצמנו, האתגר הגדול והריצה עצמה. אני מקווה שהוא לא יכסה פציעות  :

• עדיין לא עשינו שיווק ברשת. קצת דיברנו על זה אבל לא יותר. אנחנו מחכים לקצת יותר תוכן.
• התבנית היא Panorama, שתורגמה על ידי לעברית – והיא כמובן חופשית אבל עדיין לא הוצאתי אותה החוצה. אם מישהו רוצה אפשר לפנות אלי. ככל שתפנו יותר הסבלנות שלי תגמר ואני אוסיף אותה לבלוג התבניות או משהו.
• כדי לעקוב אחרי המשקל, אנרגיה והקילומטרז' שלנו הוספנו דף מעקב, שהוא למעשה דף מגוגל דוקס שעשיתי לו share פומבי – רעיון לא רע כך ששנינו יכולים לעדכן אותו רגיל, לעשות סיכומים וממוצעים על הדף עצמו והבלוג מתעדכן אוטומטית. שווה בדיקה.

בפגישה השנייה של מועדון הוויסקי (distilled beer) בתחום הוויסקי האירי היה לי העונג להעביר את ההרצאה. חשבתי להעביר כאן כמה עובדות מתוך ההרצאה הזו:

• האיות המקורי היה Whisky, אך מכיוון שוויסקי סקוטי היה באיכות כל כך גרועה (!), הוויסקי האירי והאמריקאי שינו את השם כדי למתג את עצמם, והם כותבים Whiskey (עם e). מצחיק שהיום המצב התהפך לגמרי, אבל האירים והאמריקאים נשארו תקועים..
• דרך אגב, למרות זאת, אם מחפשים בגוגל Whisky יש בערך 16 מליון תוצאות, ואם מחפשים Whiskey יש 20 מליון – אבל זה בטח בגלל שיש יותר אמריקאים כותבים..
• אירלנד היא מקור הוויסקי (שפירושו “מי החיים”) – המשקה הגיע משם ע”י נזירים נוצרים שהפיצו את הבשורה (וגם נצרות).
• באירלנד שלוש מזקקות:
• באופן כללי וויסקי עם פחות עישון מסקוטי ובלי peat.
• זיקוק משולש ברוב המקרים – אבל זה לא ההבדל העיקרי מוויסקי סקוטי! יש גם סקוטיים שמזוקקים שלוש פעמים.. אז מהם בכל זאת ההבדלים הגדולים?
  • וויסקי אירי מזוקק בעיקר משעורה.
  • מוזקק בערבוב של לתת ודגנים לא מלותתים (malted וגם unmalted) – שנקרה pure pot, בניגוד לסקוטי שהוא עם malt בלבד (pure malt)
  • רוב האירים היום הם לא pure pot – אלא ערבוב של pure pot עם וויסקי grain, חיטה או תירס לדוגמא – עדיין יש כמה שהם pure pot (נחזור אל זה מאוחר יותר) לגמרי.
• יש את הסוגים הרגילים באירלנד: סינגל מאלט, בלנדד, grain, וכו.
• Pure Pot Whiskey, שהוא הוויסקי היחודי לאירלנד, נעשה בזיקוק batch (בניגוד לזיקוק רציף, שהוא זיקוק נפוץ בסקוטלנד), ולכן:
  • עשוי לרוב משיורה בלבד
  • רק Redbreast, Green Spot וBushmills מייצרים היום Pure Pot – כולם מהמזקקה של Midleton.
• הזיקוק המשולש הוא שאחראי לטעם היחודי של הוויסקי האירי.

על הטעימה עצמה אני אספר בפוסט נפרד..

עם קצת גאוה וקצת כאב לב אני כותב את הפוסט הזה מהסטארבאקס המקומי. כן. אני רואה סטארבאקס, ואני חייב לעצור לשתות. אין לזה סיבה אמיתית, אתם לא צריכים לשכנע אותי – זו איזו משיכה עמוקה, בלתי רצונית, חיבה למקום שסימן בשבילי הרבה מאוד לפני שנים, כשרק הגעתי לארה”ב ובארץ לא היה קפה נורמאלי. מאז בארץ יש קפה טוב, סטארבאקס הדרדר, אבל מקום חם בלב הוא מקום חם בלב, נקודה.

היום הבנתי איזה דבר חצי עצוב נוסף. למרות שהנשמה שלי במקום אחר, הלב שלי חושב על גבהות והרים, העיניים מחבבות יערות ומסלולים, הריאות אוהבות את אויר הכפר – אני עכבר עיר. כשאני מגיע לעיר אני מתפקד טוב יותר, אני מבין איפה אני נמצא, זז מהר, מוצא מה שאני צריך. אולי זה כי הקצב כאן גבוה יותר ומתאים לי, אולי בגלל שעיר, כל עיר, בנויה, אחרי הכל, באיזשהו הגיון מתוכנן יותר או פחות. חוכמת ההמונים, אם תרצו, בנתה אותה בצורה כזו.

הגעתי לאידנבורו קצת אחרי 17:00. מי שמכיר את סקוטלנד יודע שדברים מתחילים להסגר בחמש. מי שמכיר מדינות יודע שדברים של הממשלה נסגרים ראשונים. מי שמבין לאן אני חותר מסיק שהמודיעין היה סגור. ואין לי איפה לישון.

איתי יחד קיבלו את הבשורה בחורה נחמדה מאוסטריה, וזוג שהגיע איתי באוטובוס מלוך נס, ממזרח אירופה. הם לא רצו להגיד מאיפה, ואני לא חקרתי. יש לאנשים ממזרח אירופה איזו בעיה עם זה תמיד. לא יודע למה. אולי הם רגילים לומר רוסיה ושכולם ידעו על מה מדובר, ומכיוון שזה כבר לא רוסיה, נמאס להם שאנשים שואלים איפה לעזאזל זה קרטיטחסן. לא נורא, אנחנו ארבעה ביחד, נפתור את הבעיה.

וכאן התחלתי להבין שאני עכבר עיר הרבה יותר מהכפר. מבט מסביב ואיזו תחושה לאן כדאי ללכת, ומצאנו מקום שמציע מקומות לינה ללילה (די מצחיק, קוראים למקום lastminute.com, ז”א מקום פיזי על שם אתר אינטרנט). הם הציעו כל מני דברים יקרים, אבל ראיתי איזה שם של הוסטל ושאלתי איפה זה, ומה האפשרויות שאין להם להציע רשמית, והם הציעו. הראו במפה, ויצאנו לדרכנו. איבדנו את הזוג בדרך.

מצאנו עוד הוסטל, אבל הוא היה מלא. מתברר שרוב העיר מלאה היום – איזה משחק רוגבי, מרתון ביום שישי (שיט! דווקא חיפשתי מראש ולא מצאתי!) ועוד איזה משהו של הכנסיה. בהוסטל פגשנו עוד זוג שמחפש מקום ועוד שלישיה. המרוץ מתחיל. כולנו פונים לאותו מקום, אותו יעד מקורי. המירוץ למליון.

אמילי הולכת מהר, וזה טוב, אבל לא מספיק. אני מחליט שיש דרך קיצור, ואתם בטח חושבים שכאן הצרות מתחילות, אבל זו תחרות. הדרך, מעיין סימטה צרה שעולה בטירוף לגבעה, מובילה אותנו 5 מטרים מהרחוב שאנחנו צריכים. ויולה. נכנסים מהר להוסטל.. שתי מיטות אחרונות, תאמינו או לא. נצחון.

ההוסטל הוא מהסוג שאהבתי כל כך כשטיילתי כילד. מלא ילדים. וזול. ועם אינטרנט חינם. הדלת פתוחה כל הלילה, המנהל אומר, אבל לצערי המטבח פתוח רק עד 00:00. נראה לי שאני לא הולך לישון הלילה. יש בחדר ארון עם מנעול לכל אחד, וכספת. הוסטל מושלם, אמרתי כבר?

אני ממהר לצאת לפני שיהיה קר, לא לפני שאני מקבל את מסלול הריצה שלי לבוקר. פונה לפי התחושה אבל לא רחוק מדי, כדי לא להאבד. עכבר עיר או לא, אני די עפוף ומתכנן על איזו בירה בדרך. הרגש, הרגש מוביל אותי לסטארבאקס הזה – במקום הנכון ובזמן הנכון ללילה האחרון שלי בסקוטלנד. מחר אני טס.