יום שני – יום הבנק בסקוטלנד – AVIEMORE

היום בבוקר קרה לי דבר מוזר. לא הייתם מוכנים לזה, נכון? מוזר? לי? בסקוטלנד? ועוד בטיול הזה?! אבל כן, קרה דבר מוזר אפילו יותר.

יצאתי לרוץ מוקדם בבוקר, ב9:30 יש לי אוטובוס לכיוון SPEYSIDE. החלטתי לרוץ לכיוון הLOCH (אגם) הקרוב, דרך כמה סינגלים שמישהו הראה לי שקיימים באיזור. די מהר מצאתי את הכיוון (וראיתי מסוק משטרה ממריא, די מרשים, הוא הסתיר את הכניסה לסינגל החרא הגדול) והתחלתי לרוץ ביער. היה מעולה.

המשכתי והמשכתי, לפה ולשם, כשאני מכיר את הכיוון הכללי, ורואה את ההרים המושלגים (סימן למזרח) מולי. הגעתי ללוך, צילמתי כמה תמונות בדרך, והמשכתי. מפה לשם, ראיתי איזה כפר עם דייג, וחשבתי לרוץ לכיוון. תכננתי לרוץ חצי שעה עד 40 דקות לכיוון אחד ואז לחזור, ואמנם כבר הייתי על ה45 דקות אבל חשבתי שעוד קצת לא יזיק, עוד רגע אסתובב.

אני מתקרב לשלט של איזור הדייג (לא חשבתי לדוג, אבל חשבתי שאם דגים כאן אז בטח יפה למדי), ופתאום משהו נראה לי מוכר.. מוכר מדי.. אני ממשיך עוד 50 מטר, ועוד קצת מוכר, מסתובב סביב הפינה.. והופה. קרחת היער שהמסוק המריא ממנה. הייתי 100 מטר מאיפה שהתחלתי, בערך, ובדיוק התכוונתי להסתובב ולרוץ… חזרה.. איכשהו בדרך הסתובבתי בלי לשים לב.

אז לפעמים נאבדים ולא מוצאים את הדרך חזרה, ולפעמים נאבדים וזה בדיוק מה שצריך כדי להגיע מהר. זה לקח לחיים זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *