מועדון הויסקי המקומי שלי נפגש לפגישה השנייה – והנושא היום (או הלילה) – ויסקי אירי, מודרך ע"י עמית.
המצגת מסבירה פחות או יותר את כל מה שלמדנו (הרבה!), אבל אני לא אחזור על הכל, אלא קצת על הזוית שלי על כמה המשקה המצויין מצויין הזה..
View SlideShare presentation or Upload your own. (tags: irish whiskey)
על השולחן 5 סוגי וויסקי אירי, לפי הסדר שנבחר.. לדעתי גם לפי הטעם, מהנמוך לגבוה:
- פאדי (paddy) – פשוט וחזק.
- Tullamore Dew – הוויסקי שאני הבאתי – הויסקי האירי השלישי בפופולריות (אחרי ג'יימסון ובושמילס) – בכירסה היחסית פשוטה שלו. חריף בפה אבל יותר עדין מהפאדי.
- ג'יימסון – למרות שבוויסקים האיריים הפשוטים ג'יימסון הוא הפופולארי ביותר, בושמילס (השני) לדעתי טעים יותר, עדין יותר ונעים יותר בפה (רך וקליל יותר, כמו שאומרים), עדיין הג'יימסון טוב יותר מהשניים הקודמים.
- בושמילס 12 – בתמונה למטה – אין מה לעשות. גם בוש וגם 12 שנה. יופי של עבודה החברה האלה עושים.. לא מתקרב לגלן פידך 12, אבל יחסית לאירי – לא רע בכלל. מתקתק (כרמלי) בריח (חזק!) ובטעם. זו הפעם הראשונה שהבנתי איזה משחקי טעם אפשריים בוויסקי – ברור שהוא לא מתוק, אבל איכשהו, בסוף, אחרי הלגימה.. אתה מרגיש איזה טעם חמקמק של מתיקות.
- בושמילס סינגל מאלט – בן 10 – הפתעת הערב מבחינתי. אומרים שמאלט עדין פחות, אז אולי אני קשוח, אבל אני אוהב יותר את הסינגלים מהבלנדד (בינתיים, לפחות.. מי יודע איפה אני אהיה בסוף הסדנה?) – לדעתי המאלט 10 גם טוב יותר מהבוש 12.