If you’re reading this, it means I actually worked up the courage to mail it. So, good for me. You don’t know me very well, but if you get me started, I have a tendency to go on and on about how hard the writing is for me. But this– this is the hardest thing I’ve ever had to write… There’s no easy way to say this, so I’ll just say it: I met someone. It was an accident. I wasn’t looking for it. I wasn’t on the make. It was a perfect storm. She said one thing, I said another. Next thing I knew, I wanted to spend the rest of my life in the middle of that conversation. And now there’s this feeling in my gut. She might be the one. She’s completely nuts, in a way that makes me smile highly neurotic. A great deal of maintenance required. She is you, Karen. That’s the good news. The bad is that I don’t know how to be with you right now. And it scares the shit out of me, because if I’m not with you right now, I have this feeling we’ll get lost out there. It’s a big, bad world full of twists and turns, and people have a way of blinking and missing the moment– the moment that could’ve changed everything. I don’t know what’s going on with us, and I can’t tell you why you should waste a leap of faith on the likes of me. But, damn, you smell good… like home. And you make excellent coffee. That’s got to count for something, right? Call me. Unfaithfully yours,
ש מסות, שירים, כתיבה יוצרת טובה כל כך שלפעמים היא מחליפה שעות של מחשבה, שיחות עם חברים, עבודה עם פסיכיאטר. אם רק תלמדו להקשיב ולהשתמש בנסיונם של אחרים, רק דברים טובים יקרו. השיר של באז לורמן (הסיפור המלא של השיר הזה, המקור, הגרסאות וכו' נמצא בוויקיפידיה כאן)
והתרגום הוא משהו כזה (נגנו את השיר כשאתם קוראים.. הביצוע כל כך טוב..)
גבירותי ורבותי בוגרי מחזור 99
אם הייתי יכול לתת לכם רק טיפ אחד לעתיד, זה היה קרם הגנה.
ההשפעות ארוכות הטווח של קרם ההגנה הוכחו בידי מדענים,
בעוד שלשאר העצות שלי אין בסיס אמין יותר מאשר נסיוני ההפכפך.
אני אחלוק את העצות האלה עכשיו.
תהנו מהכוח והיופי של הנעורים.
או לא משנה. אתם לא תבינו את הכוח והיופי של הנעורים עד שאלו יעלמו.
אבל תבטחו בי, עוד 20 שנה תסתכלו אחורה בתמונות שלכם ותזכרו כמה נפלאים באמת נראיתם…
אתם לא שמנים כמו שאתם מדמיינים.
אל תדאגו מהעתיד. או שתדאגו, אבל דעו שדאגה יעילה כמו פתירת בעית מתמטיקה ע"י לעיסת מסטיק.
הבעיות האמיתיות בחיים הן כנראה אלה שלא עברו במוחכם הדואג, הסוג שמסנוור אתכם לפתע בארבע אחה"צ ביום שלישי.
תעשו דבר אחד כל יום שמפחיד אתכם.
שירו.
אל תהיו פזיזים עם לבבות של אנשים אחרים,
אל תסכימו שאנשים אחרים יהיו פזיזים עם שלכם.
נקו את השיניים.
אל בתזבזו את זמנכם על קנאה. לפעמים אתם מקדימה, לפעמים מאחורה…
המרוץ ארוך, והוא רק עם עצמכם
זכרו את המחמאות שאתם מקבלים, תשכחו את ההעלבות.
אם אתם מצליחים לעשות את זה, ספרו לי איך.
שימרו את מכתבי האהבה הישנים שלכם, זרקו את חשבונות הבנק.
התמתחו.
אל תרגישו אשמים אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות עם חייכם..
האנשים המעניינים ביותר שאני מכיר לא ידעו בגיל 22 מה הם רוצים לעשות עם חייהם,
חלק מהאנשים המעניינים ביותר שאני מכיר בגיל 40 עדיין לא יודעים.
קבלו הרבה קלציום.
היו אדיבים לברכיים שלכם, אתם תתגעגעו אליהן כשהן ילכו.
ייתכן שתתחתנו, ייתכן שלא, אולי יהיו לכם ילדים, אולי לא, אולי תתגרשו בגיל 40, אולי תרקדו את התרנגולת המטורללת ביום הנישואין ה75 שלכם..
מה שאתם לא עושים, אל תברכו את עצמכם ואל תכעסו על עצמכם יותר מדי,
הבחירות שלכם הם חצי מקריות, וכך גם הבחירות של כל השאר.
תהנו מהגוף שלכם, תשתמשו בו בכל דרך שאתם יכולים..
אל תפחדו ממנו, או ממה שאנשים אחרים חושבים עליו,
הוא הכלי הטוב ביותר שאי פעם יהיה לכם.
ריקדו.
אפילו אם אין לכם איפה חוץ מהסלון הפרטי שלכם.
קראו את ההוראות, אפילו אם אתם לא ממלאים אותן.
אל תקראו עיתוני אופנה, הם רק יגרמו לכם להרגיש מכוערים.
הכירו את ההורים שלכם, אתם אף פעם לא יודעים מתי הם יעלמו לתמיד.
היו נחמדים לבני המשפחה שלכם, הם הקשר הטוב ביותר לעבר שלכם, והאנשים שרוב הסיכויים שישארו אתכם בעתיד.
הבינו שחברים באים והולכים, מלבד מעטים וחשובים שבהם עליכם להאחז.
עבדו חזק לגשר פערים בגיאוגרפיה וסגנון חיים מכיוון שככל שאתם מתבגרים, כך יותר אתם צריכים את האנשים שהכירו אתכם כשהייתם צעירים.
גורו בניו יורק פעם אחת, אבל עזבו אותה לפני שהיא הופכת אתכם לקשים,
גורו בצפון קליפורניה פעם אחד, אבל עזבו לפני שהיא הופכת אתכם לרכים.
טיילו.
קבלו כמה אמיתות בסיסיות, מחירים יעלו, פוליטיקאים יבגדו, גם אתם תזדקנו,
וכשזה יקרה, אתם תחלמו שכשהייתם צעירים המחירים היו הגיוניים, הפוליטיקאים אצילים, וילדים כיבדו את המבוגרים.
כבדו את המבוגרים ממכם.
אל תצפו ממישהו לתמוך בכם.
אולי תהיה לכם קרן, אולי תתחתנו עם מישהו עשיר, אבל אתם אף פעם לא תדעו מתי אחד מהם יעלם.
אל תשתוללו יותר מדי עם השער שלכם, או שעד שתהיו בני 40 הוא יראה כאילו הוא בן 85.
הזהרו מאיזו עצה אתם קונים, אבל היו סבלניים עם אלו שנותנים אותה.
עצה היא צורה של נוסטלגיה, לתת אותה היא שיטה לדוג את העבר מהזבל, לנקות אותו, לצבוע את החלקים המכוערים ולמחזר אותו כך שיהיה שווה יותר.
את ליאונרד כהן כנראה אני כבר לא אראה מופיע. הסבב הזה הוא כנראה ההזדמנות האחרונה, אבל כרטיסים שנגמרו תוך שלוש שעות והופעה מול עשרות אלפי אנשים.. אה.. לא ממש כוס התה שלי. אבל הוא בכל זאת מגיע לארץ, ורק זו סיבה טובה לתרגם שיר..
יש שירים שמשהו אחד, איזו שורה או רעיון, תופס אותך שם בפנים. זה אולי לא כל השיר, אבל זה מה שנותן את הטון לשיר שאתה אוהב ורוצה לשמוע.. זה מה שקרה לי עם השיר הזה
השבוע היה שבוע פורה.. כמה פרוייקטים הגיעו לשלב בשלות מספקת ליציאה לאור, ואני משער שאפשר כבר להציג אותם לקהל. בניגוד לבלוג ספורט, שם אני אתאר את הגישה הספורטיבית לפרוייקטים האלה, רציתי קצת להציג אותם כאן ברמה גבוהה יותר ולהציג כמה נקודות טכניות קלות..
גיראפ – ביקורות על מוצרי ריצה – הוא פרוייקט ביקורות מערכת (לא תוכן גולשים) שבא לתת מענה לצורך שלא קיים בעולם הריצה היום – מה טוב ומה פחות טוב. נעליים, ביגוד, משקאות ותזונה, וכו וכו. כן – עולם הריצה עשיר יותר מזוג נעליים וכובע. תתפלאו. המערכת הוקמה מעל וורדפרס, עוצבה ועוברתה ע"י עומר קפלן והיא מכילה כמה נקודות מענינות על מערכות וורדפרס ושיווק:
בעקבות המערכת החלפתי את תוסף הgoogle anlytics בכל הבלוגים שלי בGoogle Analyticator. למרות שהתוספים דומים, באחרון יש תוספת ללוח הבקרה של וורדפרס עצמו שמביאה את עיקר העניינים ואופציות הקינפוג רבות יותר. מומלץ.
תוסף החיפוש, Relevanssi, גם הוא עוברת – משתמש בטכניקת חיפוש מתקדמת של כמות הפעמים שמילת החיפוש נמצאת במסמך וכן כמות הפעמים שהמילה נמצאת בבלוג באופן כללי. ז"א חשיבות המילה כפול המצאותה במסמך. מענין. כמובן ששאר האופציות הרגילות של תוסף חיפוש – חיפושים פופולריים וכו – קיימות.
תוסף טוב לכוכבים וציונים לא מצאנו, ואנחנו משתמשים במשהו לא כ"כ מצטיין – אם נמצא נודיע, או שנצטרך לכתוב אחד. למישהו יש?
הבאז ברשת הגיע קודם כל דרך פייסבוק וטוויטר, שישר הביאו לנו כמעט 100 יוניקים ביום – אחרי יום אחד שלי בלבד. עומר הצטרף עם עבודה קלה בפורומים, ואנחנו מתייצבים באיזור הזה. האתגר הבא יהיה שיתופי פעולה וכתיבת תוכן, ואח"כ המשך חיזוק SEO. דיווח יבוא בהמשך..
רצים את ישראל – הוא האתגר החדש של זהר ושלי, שמטרתו לרוץ מהחרמון לאילת. הבלוג הזה, גם הוא מבוסס וורדפרס, ילווה אותנו לאורך הדרך – האימונים, המחשבות, ההיכרות העמוקה אחד עם השני, ועם עצמנו, האתגר הגדול והריצה עצמה. אני מקווה שהוא לא יכסה פציעות :
עדיין לא עשינו שיווק ברשת. קצת דיברנו על זה אבל לא יותר. אנחנו מחכים לקצת יותר תוכן.
התבנית היא Panorama, שתורגמה על ידי לעברית – והיא כמובן חופשית אבל עדיין לא הוצאתי אותה החוצה. אם מישהו רוצה אפשר לפנות אלי. ככל שתפנו יותר הסבלנות שלי תגמר ואני אוסיף אותה לבלוג התבניות או משהו.
כדי לעקוב אחרי המשקל, אנרגיה והקילומטרז' שלנו הוספנו דף מעקב, שהוא למעשה דף מגוגל דוקס שעשיתי לו share פומבי – רעיון לא רע כך ששנינו יכולים לעדכן אותו רגיל, לעשות סיכומים וממוצעים על הדף עצמו והבלוג מתעדכן אוטומטית. שווה בדיקה.
אתמול פרסמתי טוויט שדיבר על חזרה שלי מהכרמל אחרי ריצת בוקר. בשבילי זה היה עדכון סטטוס רגיל, משהו של בין לבין, תוכן רגיל, משהו שאני באופן כללי עושה לפחות פעם בשבוע, הרבה פעמים יותר, כבר שמונה שנים. שמונה שנים. עושה, מדבר על זה עם חברים, מספר סיפורים. ועכשיו מטווט.
אז למה אני כותב על זה פוסט?
בגלל התגובות. 4 אנשים שונים, תוך יום, לא קשורים זה לזה, בסיטואציות וסיבות שונות, דיברו איתי על הטוויט הזה. "אתה נוסע לצפון רק בשביל לרכוב", "רק בשביל לרוץ", "לעשות ספורט", "מטייל בבוקר בארץ" וכו וכו. כולם הופתעו, כולם נדהמו. גם אני – כיצד זה יכול להיות ששמונה שנים אני מדבר על זה ולא מקבל אפילו תגובה מופתעת אחת, ופתאום בבת אחת ארבע?
זה, גבירותי ורבותי, טוויטר. משפטים קצרים, מסר, הפצה והקשבה.
המסר שלי פשוט יותר – בדיוק מה עשיתי. אני כותב ושולח.
ההפצה מידית ורחבה – כל החברים שלי (הדיגיטליים) רואים את זה, חלקם קוראים את זה. הרבה יותר מאשר אלו שאמרתי להם פנים אל פנים.
ההקשבה מטורפת – החברים שלי קוראים את הטוויט בזמנם שלהם, מתי שהם בחרו ומתי שהם רוצים ומוכנים להקשיב, לא כשאנחנו נפגשים, כשאני רוצה לדבר, כשלהם יש מה להגיד. מנטלית הם מוכנים להקשיב ואז הם שומעים אותי הרבה יותר טוב. מרצים ומדריכים לכושר שיכנוע מלמדים אותך איך לתפוס את תשומת הלב של ה"לקוח" שלך.. יש מגוון שיטות ותרגילים, אינטונציות, שפת גוף וכדומה. טוויטר מבטל את כל אלה – הוא מגיש לך את הלקוח כשהוא רוצה להקשיב. זהו זה. זה טוויטר.
: