שיר הזה תפס אותי בתקופה של חידוש, באמצע ריצה בטפטוף קל של גשם אחרי שלושה ימים של חמסין. זה היה טוב מכדי שלא ארוץ הביתה לתרגם..
הציפורים, הן שרו
בתחילתו של יום
התחל מחדש,
שמעתי אותן אומרות,
אל תשקע במה שעבר,
או מה שעדיין לא היה.
אה, המלחמות, ילחמו אותן שוב
היונה הקדושה,
היא תיתפס שוב,
תירכש ותימכר,
ותקנה שוב,
היונה לעולם אינה חופשיה.
צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,
שכח את ההצעה המושלמת שלך
יש סדק בכל דבר,
כך האור נכנס פנימה.
ביקשנו סימנים,
הסימנים נשלחו:
הלידה נבגדה,
הנישואין בוזבזו
אבוי האלמנות של כל ממשל –
סימנים לכולם לראות.
אני לא יכול לרוץ עוד,
עם הקהל חסר החוק,
כשהרוצחים במקומות הגבוהים,
מתפללים בקול חזק.
אך הם זימנו, זימנו והביאו,
סופת רעמים,
והם עומדים לשמוע ממני.
צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,
שכח את ההצעה המושלמת שלך
יש חריץ בכל דבר,
כך האור נכנס פנימה.
אתה יכול לחבר את החלקים,
אבל לא תקבל את השלם
אתה יכול להתחיל את המצעד,
אין קול תוף,
כל לב, כל לב,
יגיע זמנו לאהוב,
אך כמו פליט.
צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,
שכח את ההצעה המושלמת שלך
יש חריץ, יש חריץ בכל דבר,
כך האור נכנס פנימה.
צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,
שכח את ההצעה המושלמת שלך
יש חריץ, יש חריץ בכל דבר,
כך האור נכנס פנימה.
כך האור נכנס פנימה.
כך האור נכנס פנימה.