קטגוריה: מחשבות רנדומליות

הראש מסתובב (מהאנטיביוטיקה? מזה שאין תיאבון לאכול? מזה שבוקר?), ואתה סוף סוף יושב קצת להרגע מול המחשב, האספרסו ביד, הרדיו מנגן שירים מעולים, בחוץ קר בפנים חם.. רק 11 בבוקר וכבר אתה חושב, "איזה כייף סוף סוף לשבת..".. אתה מרים את הכוס ללגום..

פחחס. הקפה יצא די קקה. לא אסון מוחלט, אבל לא בשביל זה קנית מכונה מצויינת, פולים מובחרים, ולמדת להכין אספרסו של רומאים. כנראה השארת אותו 5 שניות יותר מדי, והוא קצת, ממש קצת, שרוף, אבל מורגש.

ועכשיו, עקרונית כבר החלטת לא לזוז ולא לקום לפחות שעה, אבל הקפה לא מה שרצית.. מה עושים? שותים או קמים לעשות אחר?

[תורגם ברובו מתוך הדושדוש]

תעמולה תמיד עניינה אותי. לא ברמה הגבוה של מה מנסים לשכנע אותי, או ברמה הנמוכה של למה, אלא ברמה היום יומית של איך עושים את זה. משהו בסגנון של דע את האויב, בנסיון מסוים שלי להשאר בעל רצון חופשי.

תעמולה נוצרת כדי להשפיע על הרצון והדעות של בני אדם, בכיוון שהוא המטרה של יוצר התעמולה. במקרים רבים, תעמולה היא בדיוק כמו שיווק – היא בנויה להשפיע עלינו ברמות האנושיות הנמוכות והרגשיות ביותר, איפה שהגבול בין תודעה ומודעות נגמר והבסיס שלנו כחיות מתחיל.

הנושא הופך להיות חשוב יותר ויותר בתקופה זו של עודף מידע. יש כל כך הרבה דברים לדעת ולקרא ברשת היום, נגישות למקורות שלא היו מעולם וכמות שקשה לנו להתמודד איתה. הפתרון מגיע לרוב בשיטות שיטוט וקריאה מהירה כשאנחנו עוברים על כתבות, בלוגים, ורשתות חברתיות. הבעיה היא שתעמולה טובה חיה על התכונות האלו של הריפרוף. כדי להיות יעילים יותר, אנחנו פותחים פתח רחב להיות מושפעים בקלות מידי אנשים שיודעים איך לעשות את זה.

הנה 7 שיטות תעמולה בסיסיות. אני כותב אותן כאן כי זה חשוב להכיר אותן, כדי להיות אדם בעל יכולת ניתוח והגנה:

1. כינויים – קישור של אדם למושג שלילי. המטרה היא לגרום לכם לדחות מישהו ללא בדיקה עמוקה של העובדות. לדוגמא ,'טרוריסט', 'פשיסט', 'נאצי'.
2. הכללות נוצצות – ההיפך מכינויים. שימוש במונחים מטושטשים וכללים שאנחנו מעריכים מאוד. ההכללות הללו פועלות על הרגש שלנו, כמו 'חופש', 'כבוד', 'אהבה'. השיטה הזו עובדת משום שהמילים האלו מובנות באופן שונה צל כל אחד מאיתנו, אך לכולן אותה השפעה חיובית.

כשמציינים דמוקרטיה, כולנו חושבים על ההגדרה האישית שלנו, שלמדנו בבית, בבי"ס, מחברים. ההנחה הראשונה שלנו היא שהאדם מולנו מדבר על אותם ערכים, ולכן אנו פחות חשדניים.

3. העברה – טכניקה ידועה להעברה של אמינות, סמכות ואישור של משהו שנחנו מכירים למשהו שהתעמולתן רוצה שנקבל. הביצוע נעשה ע"י שימוש באיכויות של האדם, הסמל ע"י חיבורים ויזואלים או מחשבתיים.

שימושים בדגלים, סמלים לאומיים, צבעים של קבוצות וכדומה גורמים לנו בצורה ישירה להרגיש בצורה שמפעיל ההעברה רוצה שנרגיש.

4. עדות – שימוש בנסיון, אמינות, סמכות וכבוד שאנו חשים לאדם מסויים כדי לתמוך במוצר או במטרה מסויימת. עדויות פונות לצד הרגשי ולא השכלי משום שהם מאפשרות קבלה של מונחים ללא הצדקה אמיתית.

"הרב אומר".., "ראש הממשלה אמר.." וכדומה נותנים לגיטימציה שהיא לא תמיד נכונה.

5. אנשים פשוטים – התעמולתן מציג עצמו כאיש פשוט בדיוק כמו הקהל שמקשיב לו, ומראה שהוא מבין יותר לליבם, מכיר את הבעיות שהם מתמודדים איתם וכדומה. ההצגה כאיש פשוט נעשית ע"י שימוש בשפה ומנהגים המתאימים לקהל הצופה.

6. ערימת כלפים – שימוש בדגש על צד אחד של הוויכוח כדי להוכיח את הנקודה, ובו בזמן הורדה בתשומת הלב לטיעון הנגדי של הוויכוח.

7. הצטרף לקבוצה – הטיעון הבסיסי ש"מכיוון שכולם עושים את זה, כדאי גם לכם". בני אדם הם עדריים, ורוצים להיות בצד המנצח. אם כולם עושים משהו, אי אפשר להפסיד באמת.

רוב החומר מגיע מתוך בקרה על תעמולה. מענין שבישראל מעולם לא חשבו שכדאי שאנשים יהיו ביקורתיים יותר על מה שאומרים להם.

שימו לב למידע שאתם מקבלים כל יום. זהו את התעמולה, זהו את המקור, והזהרו בלקיחת ההחלטות שלכם.

בישראל, הגבול לא עובר איפה שהמפה מציינת, ואתה לא עובר אותו כשהמטוס ממריא או כשאתה לא רואה את האדמה כבר. אצלנו, הגבול עובר בבדיקת הדרכונים. פתאום כולם הופכים להיות מנומסים, מבקשים סליחה אם נגעו בך, בבקשה כשהם רוצים לעבור, ופתאום הם סבלניים. לא שאני מתלונן, אני פשוט מופתע, וחושב לעצמי – הרי אלה אותם אנשים ש"בחוץ" משתוללים, לא? אז מה קורה כאן?

שיחה שהתפתחה במתחתנים למען מתחתנים על מקרה פיטורין על גבול (או מעבר לגבול) הלא חוקי והתגובות שם גורמות לי לתהות עדכמה המנהג הזה של לפטר נשים לקראת החתונה נפוץ, האם רק נשים סובלות מזה, ועד כמה המצב רע שהמפטרים אפילו לא מתבישים או מפחדים להודות שזו הסיבה (אם היו מפחדים היו לפחות מסתירים..).

לצערי בחיפוש ברשת מצאתי בעיקר תביעות בנושא שנדחו עקב כל מיני סיבות, וגם גיליתי שהמעסיק (חוץ מכמה מקרים של הסכמים קיבוציים) לא חייב גם לתת ימי חופש על חתונה או הולדת בן\בת..