קטגוריה: ליאונרד כהן

שיר הזה תפס אותי בתקופה של חידוש, באמצע ריצה בטפטוף קל של גשם אחרי שלושה ימים של חמסין. זה היה טוב מכדי שלא ארוץ הביתה לתרגם..

הציפורים, הן שרו

בתחילתו של יום

התחל מחדש,

שמעתי אותן אומרות,

אל תשקע במה שעבר,

או מה שעדיין לא היה.

אה, המלחמות, ילחמו אותן שוב

היונה הקדושה,

היא תיתפס שוב,

תירכש ותימכר,

ותקנה שוב,

היונה לעולם אינה חופשיה.

צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,

שכח את ההצעה המושלמת שלך

יש סדק בכל דבר,

כך האור נכנס פנימה.

ביקשנו סימנים,
הסימנים נשלחו:

הלידה נבגדה,

הנישואין בוזבזו

אבוי האלמנות של כל ממשל –

סימנים לכולם לראות.

אני לא יכול לרוץ עוד,

עם הקהל חסר החוק,

כשהרוצחים במקומות הגבוהים,

מתפללים בקול חזק.

אך הם זימנו, זימנו והביאו,

סופת רעמים,

והם עומדים לשמוע ממני.

צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,

שכח את ההצעה המושלמת שלך

יש חריץ בכל דבר,

כך האור נכנס פנימה.

אתה יכול לחבר את החלקים,

אבל לא תקבל את השלם

אתה יכול להתחיל את המצעד,

אין קול תוף,

כל לב, כל לב,

יגיע זמנו לאהוב,

אך כמו פליט.

צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,

שכח את ההצעה המושלמת שלך

יש חריץ, יש חריץ בכל דבר,

כך האור נכנס פנימה.

צלצל בפעמונים שעדיין יכולים לצלצל,

שכח את ההצעה המושלמת שלך

יש חריץ, יש חריץ בכל דבר,

כך האור נכנס פנימה.

כך האור נכנס פנימה.

כך האור נכנס פנימה.

את השיר הזה אני שומע מדי פעם ברצף המוזיקלי שלי, והוא תמיד ענין אותי. החלטתי לתרגם אותו לפי בקשתה של דליה. השיר קצת מצמרר במשמעותו, והופך להיות אפילו יותר בקולו של ליאונרד כהן.

הדלת, היא נפתחת באיטיות,

אבי, הוא נכנס פנימה, הייתי בן תשע שנים.

והוא עמד כה גבוה מעלי,

עיניו הכחולות, הן היו בוהקות

וקולו היה כה קר.

הוא אמר, היה לי חזון

ואתה יודע שאני חזק וקדוש,

אני חייב לעשות כפי שנאמר לי.

אז הוא פנה אל ההר,

אני רצתי, הוא הלך,

והגרזן שלו היה עשוי זהב.

ובכן, העצים הפכו קטנים,

האגם מראת גברת,

עצרנו לשתות קצת יין.

ואז הוא זרק את הבקבוק.

נשבר אחרי דקה,

והוא שם את ידו על ידי.

חשבתי שראיתי נשר,

אבל אולי זה היה אוכל נבלות,

מעולם לא יכולתי להחליט.

ואז אבי בנה מזבח,

הסתכל פעם אחת מעבר לכתף,

הוא ידע שלא אתחבא.

אתם שבונים מזבחים עכשיו,

להקריב את הילדים הללו,

אסור שתעשו זאת עוד.

מזימה אינה חזון

ואותכם מעולם לא פיתה,

לא שד ולא אל.

אתם שעומדים מעליהם עכשיו,

גרזינכם קהים ומדממים,

לא היתם שם לפני כן,

כששכבתי על הר

וידו של אבי רעדה

עם יופייה של המילה.

ואם אתם קוראים לי אח עכשיו,

סלחו לי אם אחקור,

לפי תוכניתו של מי בדיוק?

כשהכל יהפוך אבק,

אהרוג אתכם אם אהיה חייב,

אעזור אם אוכל.

כשהכל יהפוך אבק,

אעזור לכם אם אהיה חייב,

אהרוג אתכם אם אוכל.

ורחמים על המדים שלנו,

אנשי שלום או אנשי מלחמה,

הטווס פורש את מניפתו.

ש שירים של לאונרד כהן שהכרתי כל החיים ופתאום עושים לי קליק. זה אחד מהם. הבעיה היחידה בתרגום היא שיש משפט "" – לא ברור האם הוא מדבר אל עצמו, אל האישה או אל כולם. לי נראה שהוא מדבר אל האישה, זו שנלחמה כשהוא לא ידע..

יש מלחמה בין העשירים והעניים,

מלחמה בין הגבר והאישה.

יש מלחמה בין אלו שאומרים שיש מלחמה

ובין אלה שאומרים שאין.

למה שלא תחזרי  למלחמה, בדיוק, כנסי פנימה,

למה שלא תחזרי למלחמה, היא רק מתחילה.

ובכן אני גר כאן עם אישה וילד,

המצב עושה אותי קצת מתוח.

כן, אני מתרומם מבין זרועותיה, היא אומרת "אני משערת שאתה קורא לזה אהבה",

אני קורא לזה שירות.

.

למה שלא תחזרי למלחמה, אל תהיי סתם תיירת

למה שלא תחזרי למלחמה, לפני שזו פוגעת בנו,

למה שלא תחזרי למלחמה, נהיה כולנו מתוחים.

את לא יכולה לעמוד במה שנהייתי,

את מעדיפה את הג'נטלמן שהייתי לפני.

היה קל להביס אותי, היה קל לשלוט בי,

אפילו לא ידעתי שיש מלחמה.

למה שלא תחזרי למלחמה, אל תתבישי,

למה שלא תחזרי למלחמה, את עדיין יכולה להתחתן

יש מלחמה בין העשירים והעניים,

מלחמה בין הגבר והאישה.

יש מלחמה בין השמאל לימין,

מלחמה בין השחורים והלבנים,

מלחמה בין הזוג לפרד.

למה שלא תחזרי למלחמה, בחרי את הנטל הקטן שלך,

למה שלא תחזרי למלחמה, נחזור להיות שווים,

למה שלא תחזרי  למלחמה, את לא שומעת אותי מדבר?

את ליאונרד כהן כנראה אני כבר לא אראה מופיע. הסבב הזה הוא כנראה ההזדמנות האחרונה, אבל כרטיסים שנגמרו תוך שלוש שעות והופעה מול עשרות אלפי אנשים.. אה.. לא ממש כוס התה שלי. אבל הוא בכל זאת מגיע לארץ, ורק זו סיבה טובה לתרגם שיר..

יש שירים שמשהו אחד, איזו שורה או רעיון, תופס אותך שם בפנים. זה אולי לא כל השיר, אבל זה מה שנותן את הטון לשיר שאתה אוהב ורוצה לשמוע.. זה מה שקרה לי עם השיר הזה

.

ראיתי אותך הבוקר,

זזת כל כך מהר.

נראה שאני לא מאבד את האחיזה

בעבר.

ואני מתגעגע אליך כל כך,

אין אף אחד בטווח ראייה

ואנחנו עדיין עושים אהבה,

בחיי הסודיים.

;">אני מחייך כשאני כועס,

;">מרמה ומשקר

עושה מה שאני חייב לעשות

כדי להסתדר

אבל אני יודע מה לא נכון

ואני יודע מה נכון

ואמות בשביל האמת,

בחיי הסודיים

חכה, חכה, אחי
אחותי החזיקי חזק,

קבלתי את הפקודות סוף סוף.

אני אצעד כל הבוקר,

אצעד כל הלילה,

אעבור דרך הגבולות

של חיי הסודיים.

הסתכלתי דרך הנייר,

גורם לך לבכות.

לאף אחד לא אכפת אם אנשים

חיים או מתים.

והסוחר רוצה שתחשוב

שזה שחור או לבן

תודה לאל שזה לא כל כך פשוט,

בחיי הסודיים

אני נושך את שפתי
קומה מה שאומרים לי

מהדבר החדיש האחרון

לחוכמת הזקנים

אבל אני תמיד לבד

וליבי כמו קרח
והכל עמוס וקר

בחיי הסודיים

לילה של תחילת חורף, אני רץ בפארק הכל כך מוכר של תל אביב, אחד מהימים הקשים נפשית האלה, כשאתה עייף, רוצה שהנפש תנוח, רוצה להעלים את כל הלחץ, לפתור את כל הבעיות, להתקפל ולעצום עיניים לרגע. פתאום הIPOD שלי בוחר את השיר הזה, וזה כל כך מתאים, אני שומע אותו פעמיים ויודע שאני חייב לתרגם..

זה בשביל החברים לשתייה, בלילות שצריך אותם.

הלכתי למקום

בו ידעתי שהיא שוכבת ומחכה

תחת השיש והשלג

אמרתי, אמא, אני מפחד

הרעם והברק

אני לא יעבור את זה לבדי

היא אמרה, אני אהיה איתך

הצעיף שלי סביבך

ידי על ראשך כשאתה הולך

והלילה הגיע, הוא היה מאוד רגוע

רציתי שהלילה ימשיך עוד ועוד

אבל היא אמרה, חזור אל העולם

נלחמנו במצריים,

כשהם חתמו על ההסכם

שאף אחד נוסף לא צריך למות

היה רעש נורא

ואבי נפל מטה

עם פצע נורא בצידו

הוא אמר, נסה להמשיך

קח את ספרי, קח את רובי,

זכור, בני, כיצד הם שיקרו

והלילה הגיע, הוא מאוד רגוע

הייתי רוצה לדמיין שאבי טעה,

אבל אתה לא רוצה לשקר, לא לצעירים

היינו נעולים במטבח,

ולקחתי את הדת

ותהיתי כמה זמן היא תשאר

כל כך הייתי צריך,

שלא יהיה לי דבר לגעת בו

תמיד הייתי תאוותן בצורה כזו

אך בני ובתי

טפסו מתוך המיים,

בוכיים, אבא, הבטחת לשחק

והם מובילים אותי הלאה

אל ההפתעה הגדולה

ככה אבא, אל תציץ, אבא, כסה את העיניים

והם מתחבאים, מתחבאים בעולם

היום אני מחפש אותה תמיד,

אני אבוד בקריאה הזו

אני קשור לפתילים של תפילה

אומר, מתי היא תזמן אותי

מתי היא תבוא אלי

מה עלי לעשות כדי להתכונן

וכשהיא נכנעת לכמיהה שלי

כמו ערבה, כמו מעיין

היא עומדת באויר הזוהר

והלילה מגיע,, והוא מאוד רגוע

אני שוכב בזרועותיה ואומר, כשלא אהיה

אהיה שלך, שלך לשיר אחד

עכשיו הצרצרים שרים

ופעמוני התפילה מצלצלים

החתול ישן מכורבל בכיסאו

אלך לבאר של ביל

אצליח להגיע רחוק כל כך

ואראה אם חברי עדיין שם

כן, הנה למעטים

שסולחים על מה שאתה עושה,

ולמעטים יותר, שאפילו לא אכפת להם

והלילה מגיע, הוא מאוד רגוע

אני רוצה לחצות, רוצה להגיע הביתה

אבל היא אומרת, חזור, חזור לעולם.

תרגמתי את מעומק של אלף נשיקות – גירסת הדיקלום – ועכשיו אני מסיים עם השיר, שהוא שונה.. ולדעתי אפילו טוב יותר, אפילו שהוא חלקי..

הפונים רצים, הבנות צעירות,

הסיכויים שם כדי לנצח

אתה מנצח לזמן מה, ואז זה נגמר –

רצף הניצחונות הקטן שלך

ומוזמן כרגע כדי להתמודד

עם תבוסתך שאין להכניעה

אתה חי את חייך כאילו הם אמיתיים

בעומק של אלף נשיקות.

אני עובד בפינות,

מקבל מנות,

חזרתי לרחוב בוגי

אתה מאבד את אחיזתך, ואז מחליק

לתוך יצירת המופת

ואולי היו לי מיילים לנהוג,

והבטחות לקיים:

אתה זורק הכל כדי להשאר בחיים

בעומק של אלך נשיקות

ולפעמים כשהלילה איטי,

העלובים והכנועים,

אני אוספים את לבבותינו והולכים,

לעומק של אלף נשיקות

מרותקים למין, אנו לחוצים אל מול

גבולותיו של הים:

ראיתי שלא נותרו עוד אוקינוסים

לאוכלי נבלות כמוני

הגעתי לסיפון הקידמי

בירכתי את שארית הצי –

ואז הסכמתי להיות מוטבע

בעומק אלף נשיקות

אני עובד בפינות,

מקבל מנות

חזרתי לרחוב בוגי

אני משער שהם לא יחליפו את המתנות

שהיית אמור לשמור

והמחשבה עליך שקטה

המידע עליך שלם

מלבד מה ששכחנו לעשות

בעומק אלף נשיקות

ולפעמים כשהלילה איטי,

העלובים והכנועים,

אני אוספים את לבבותינו והולכים,

לעומק של אלף נשיקות

הפונים רצים, הבנות צעירות,

הסיכויים שם כדי לנצח

שירלי ביקשה שאני אתרגם את Thousand Kisses Deep של ליאונרד כהן, שיר אופטימי בצורה ליאונרד כהנית – שזה אולי לא כל כך הרבה אבל כשזה קורה זה פוגע. הפתיע אותי לגלות שלמעשה קיימות שתי גירסאות די שונות של אותו השיר, אחת שכהן מדקלם והשנייה שהוא שר. אני אתרגם את שתיהן..

לא משנה אם הדרך ארוכה

לא משנה אם היא תלולה

לא משנה אם הירח נעלם

והחשכה שלמה

לא משנה אם נאבד את דרכנו

זה כתוב שעוד נפגש

לפחות, זה מה ששמעתי אותך אומרת

בעומק של אלף נשיקות

אהבתי אותך כשנפתחת,

כמו שושן לחום

את מבינה, אני רק עוד איש שלג

עומד בגשם השלגי

שאהב אותך באהבתו הקפואה

מבנה גופו המשומש

עם כל מי שהוא וכל מי שהיה

בעומק של אלף נשיקות

אני יודע שהיית חייבת לשקר לי

אני יודע שהיית חייבת לבגוד

למדת את זה על ברכי אביך

ולרגלי אימך

אבל האם היית צריכה להלחם על דרכך

דרך רחוב בוער

היכן שכל החשוב לנו נח,

בעומק של אלף נשיקות

אני עובד בפינות,

מקבל מנות,

חזרתי לרחוב בוגי

הייתי רוצה לפרוש מהעסק

אבל אני בפנים, אפשר לומר

המחשבה עלייך שלווה,

והמידע עלייך שלם

מלבד מה ששכחתי לעשות

בעומק של אלף נשיקות

לא משנה אם את עשירה וחזקה,

לא משנה אם את חלשה

לא משנה אם את כותבת שיר

עליו הזמיר חוזר

לא משנה אם זה תשע עד חמש

או ללא גבול זמן ויחודי

את זונחת את חייך כדי להשאר חיה

בעומק אלף נשיקות

הפונים רצים

הבנות צעירות

הסיכויים הם שם כדי לנצח

את מנצחת לזמן מה, ואז זה נגמר

רצף הנצחונות הקצר שלך

ואז נדרשת לתבוסתך הבלתי נמנעת

את חיה את חייך כאילו הם אמיתיים

בעומק אלף נשיקות

אני שומע את קולותיהם ביין

שלפעמים אותי חיפשו

הלהקה מנגנת אול לה סיינג

אך הלב לא יסוג

אין דרך לנטוש מה שאתה אוהב

אין זינוק קיומי

כמו שנראה כאן בזמן ודם

בעומק של אלף נשיקות

באופן כללי אני אוהב לתרגם ופשוט להשאיר את זה ככה, בלי יותר מדי לפרשן למה תירגמתי כך או אחרת, אבל היו כמה נקודות קטנות שבמקרה הזה רציתי לציין:

• בבית החמישי לא ברור אם כהן מדבר אליה, על עצמו או באופן כללי. אני בחרתי בצורה הזו אבל אפשר להבין את זה בכמה דרכים
• בבית האחרון, אול לה סיינג הוא שיר בעל כמה משמעויות, אפשר לראות את זה בלינק, אבל לדעתי הכוונה הייתה לשיר לוויות, כמו בגירסה הטוויאנית והונג קונגית, כשם שההפניה לרחוב בוגי הייתה כזו.

אחד השירים האהובים והעצובים ביותר בשבילי של לאונרד כהן הוא So Long Marianne. כמו שירים אחרים, הסיבה משולבת בין השיר עצמו, המילים, המוזיקה, והזמן שבו שמעתי לראשונה, עוד לפני הצבא.. עברתי כמה תקופות של נסיון להשתחרר מהמשמעות של השיר בשבילי כשיר עצוב, אבל אחרי כמה זמן פשוט החלטתי שטוב שיש שירים כאלה..

בואי אל החלון , יקירתי הקטנה,

רוצה לקרא בכף ידך.

פעם חשבתי שאני ילד צועני,

לפני שנתתי לך לקחת אותי הביתה.

עכשיו שלום, מריאן, הגיע הזמן להתחיל

לצחוק ולבכות לבכות ולצחוק על הכל מחדש

את יודעת שאני אוהב לגור איתך,

אבל את גורמת לי לשכוח כל כך הרבה.

אני שוכח להתפלל למלאכים,

ואז המלאכים שוכחים להתפלל בשבילנו.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

נפגשנו כשהיינו כמעו צעירים

בעומק פארק הלילך הירוק.

החזקתי אותי כאילו הייתי צלוב,

כשהתקדמנו בכריעה דרך החשכה.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

המכתבים שלך אומרים כולם שאת לידי עכשיו.

אז מדוע אני מרגיש כה בודד?

אני עומד על הקצה וקורי העכביש שלך

מהדקים את העקב שלי לאבן

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

כרגע אני צריך את אהבתך הנסתרת.

אני קר כמו סכין גילוח חדש.

עזבת כשאמרתי שאני סקרן,

מעולם לא אמרתי שאני אמיץ.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

או, את כל כך יפה.

אני רואה ששינית את שמך שוב.

ובדיוק כשטיפסתי על ההר הזה,

לשטוף את עפעפי בגשם!

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…