ליאור שיאון – קיים משמע אני חושב

יום ההולדת הוא זמן טוב לסיכומים. בשבילי זה טוב במיוחד כי אני אוהב סיכומים, וגם כי תחילת השנה האזרחית קרב, אז אני מסדר את הסיכומים (יום הולדת) ותיכנונים (תחילת השנה) יחד. שווה לא?

כתבתי את התוכניות לשנה וחצי האחרונות בבלוג הקודם, ברשימת TO DO לזמן הקרוב, וסיכמתי כבר שם כל מה שקשור לספורט.. עכשיו שאר הסיכומים..

עבודה: מצאתי עבודה, ולא התפשרתי. כמובן שבסופו של דבר היא לא בדיוק מה שתיכננתי, משום שדברים הם תמיד לא בדיוק מה שרצית, אבל IBM בהחלט הפתיעו אותי לטובה בכמה דברים שלא ציפיתי, כמו הגמישות וההבנה של הצורך בשינוי והשתפרות (אם כי הביצוע, מה לעשות, זו עדיין חברה גדולה, איטי), ההבנה של השוק והשינוי שקורה בו, וכו'.

חברים: לא התלחתי לתת את תשומת הלב הראויה. נראה לי שבסופו של דבר כן צריך להתכנס לחברים טובים ופחות. קשה לשמור על קשר עם כולם, החיים פשוט לא מאפשרים..

פנאי: לא לקחתי אף קורס. קורס יין ועזרה ראשונה נפלו על סיבה טכנית מסויימת, ולא הסתדר. ללמוד שפה.. לא היה לזה סיכוי אמיתי..

בית: במשכנתא דווקא די הצלחתי.. ואנחנו קרובים עכשיו יותר מתמיד. לא שלוש שנים (בטח לא בספירה מלפני שנה וחצי..) אבל קרובים בהרבה. עם קצת מזל וכמה דברים שייפלו נכון, והיא תסגר בעוד שני ספורות..

אז בסיכום כללי, לא הצלחתי הרבה ממה שתיכננתי, אבל הצלחתי בדברים שלא ראיתי מגיעים. תיכנון תוך כדי התקדמות, ואני שמח במה שקרה השנה. אין הרבה שנים שאני יכול להסתכל אחורה כמו השנה ולומר, בסוו של דבר, נהניתי, היה טוב, אני מסופק.

ועכשיו שנה הבאה…

כשהייתי בסן פרנסיסקו בפעם הראשונה ב1998 התפעלתי מאוד עד כמה ההי טק חדר למיינסטרים. באותה תקופה בישראל האינטרנט היה קשה להשגה, הרשת המהירה רק התחילה, ומעט מאוד אנשים מחוץ לתחום (לפחות בסביבה שלי) ידעו מה קורה, ויכלו או רצו לדבר על זה. אני זוכר בעיקר את הפרסומות לכונני ZIP כאלו ואחרים (300MB!), שפשוט היו בכל מקום. ברחוב, על שלטי החוצות… בעולם הרגיל.

אחרי תקופה חזרתי לארץ, והחיים המשיכו. הZIP הגיע לארץ אחרי כמה זמן, וכו וכו'. לקח עוד שנתיים עד שהתחילו לפרסם הייטק בשלטי חוצות וברחוב.

המהפכה של פייסבוק התחילה בארה"ב לפני מספר חודשים. השירות כבר קיים הרבה יותר כמובן, אבל הבום הגדול התחיל לא מזמן. אתם זוכרים את התקופה שעוד לא הכרתם את פייסבוק? 

לפני שבועיים שלושה, הגעתי למסקנה הסופית שפייסבוק עשה עלייה. כשביום אחד קבלתי שלוש הצעות חברות מאנשים ששנים הצליחו להחמק מרשתות חברתיות, לא הבינו למה זה, לא הבינו למה צריך לבזבז על זה זמן. כשהם הופיעו ברשת, הבנתי סופית שמשהו קורה. באותו יום ראיתי גם שני אנשים שונים בפייסבוק בבית קפה, ושמעתי שיחות של אנשים על התופעה החדשה.

מה שרציתי לומר כאן – הפער קטן. משלוש שנים לכמה חודשים. ישראל (או העולם) מתקרבים.

היום ראיתי את "נמלטים", העונה השלישית, בכבלים. בארה"ב הם בפרק 6. מדהים – רק 5 שבועות הבדל.

המסקנה שלי – העולם שלנו הופך להיות קטן יותר. לא רק בתקשורת, ז"א לא רק שאנחנו רואים דברים כשהם מתרחשים, לא רק במהירות התגובה, המאפשרת לנו ללמוד מהר מה הענינים, אלא במקום עמוק יותר – התרבות שלנו. הרבה זמן אמרו שבישראל יש אמרקינזציה, אבל תמיד זה היה חיקוי מאוחר במידה כזו או אחרת. עכשיו מה שקורה זו האמת – אנחנו הופכים לאט לאט לעם אחד, תרבות אחת, מנהגים דומים

פייסבוק היא ללא ספק הרשת החברתית של החודשים האחרונים. זה הגיע כזרזיף והתחיל להשתולל בחודש האחרון. כולם מצטרפים. אנשים משתמשים ברשת ככלי עיסקי, חברתי, ושעשוע אין סופי.

אני לא אכנס יותר מדי ללמה אני חושב שזו רשת טובה וממה נובעת ההצלחה. רק נאמר שהקטע של הAPI הפתוח, שמאפשר לכל אדם לכתוב תוספות לרשת ואפליקציות נוספות לרשת החברתית, שוב מוכיח את עצמו ככלי ויראלי ושימושי נהדר. חבל שעדיין לא כולם מבינים את זה..

אני גם לא אכנס כרגע להרגשה הכללית שלי שההסתערות על פייסבוק היא איזשהו סימן הזהרה לרשתות חברתיות לדעתי. הגודל והאנרגיות שאנשים נכנסו איתם לרשת הזו מסוכנים משום שהם מסוג האנרגיות שידעכו מהר – אני כבר רואה סימנים של אנשים שכבר  נמאס להם מפייסבוק, והם בדרך החוצה. זוהי ההתנפלות הרגילה של קבוצות מפתח שמחפשות משהו חדש, יעיל, ויחודי, וברגע שהתנאים האלו לא מתמלאים – הם עוזבים.

מה שכן – רציתי להפנות את תשומת לבכם לפוסט המענין של כריס, כאן – שמדבר על איך לנצל את פייסבוק לצרכים עסקיים ועיניינים בכמה נקודות פשוטות. נראה לי שאם אנשים יעשו את מה שהוא אומר – לא רק שנקבל איכות טובה יותר מהרשת הזו, אלא גם אורך החיים שלה יתארך – שזה לטעמי הדבר החשוב יותר. נמאס כבר לשנות רשת כל יום