טיפים לדיבור בציבור (הרצאות)

לייפהאקר כותב על 13 טיפים להרגעת העצבים לפני ובמהלך הרצאה ציבורית. החלוקה היא ל9 טיפים לפרזנטציה הבאה, ועוד 4 טיפים מענינים מאוד שחלקם אימצתי לאחרונה וחלקם נשמעים לי כרעיון טוב מאוד שאני הולך לאמץ בקרוב:

טיפים חפרזנטציה הבאה:

  • הם לא שמים לב – כן, גם אם אתם עצבניים, מתרגשים, בקושי נושמים.. לרוב הקהל שלכם לא שם לב לזה. תזכרו את זה ותרגעו. זה עובד.
  • חזרה חזרה חזרה (או בלשון הבלוג – חזרות כמו משוגעים) – אי אפשר לומר את זה מספיק. בשיחה שהייתה לי לאחרונה עם מציגה מתחילה היא הופתעה מאוד ללמוד מחבר בעל היסטוריה ארוכה וכולת גבוהה שהוא גם מבצע חזרות על פרזנטציות לפני הצגתן, גם כבעל מקצוע. אני אמרתי שדווקא משום שהוא בעל מקצוע, הוא עושה חזרות – הוא יודע כמה זה חשוב.
  • לחמם את האוירה עם הומור – אם אתם יכולים, להתחיל את ההרצאה עם משהו מצחיק, אפילו קצת. אם לא יוצא לכם, תתחילו עם משהו כללי שלא בהכרח קשור, או קשור במקצת, והכנסו לתוך ההרצאה. אם אתם מתחילים במשהו שהוא לא בדיחה – תנו אנקדוטה מענינת או עובדה מדעית שאנשים לא מכירים – משהו קליל ושמח – המטרה היא לשחרר קצת את האוירה.
  • תראו טוב – המטרה העיקרית הוא שאם אתם נראים טוב, אתם מרגישים טוב. אם אתם מרגישים טוב, אתם מקרינים בטחון.
  • הכירו את הסביבה: כמה שיותר מוקדם, אפילו יום מראש, נסו להגיע למקום ההרצאה ולהכיר את הסביבה, להרגיש איתה נוח. שוב – אם אתם מרגישים נוח, אתם נראים יותר בטוחים בעצמכם.
  • דברו אל הקהל: אם אתם לא מכירים אנשים בקהל, דברו איתם. היכרת קצרה תיתן לכם בטחון שאתם לא מדברים עם קהל של זרים מוחלטים.
  • זכרו בע"פ איזורים קשים בהרצאה.
  • קבלו את הפחד, אל תלחמו בו: אין לכם סיכוי לנצח, וככל שתלחמו יותר הוא יתחזק.

ועכשיו הנקודות החדשות והמענינות יותר לדעתי:

  • הצטרפו להרמות כוסית: חשבתי על הרעיון הזה לפני שנה או שנתיים, ומאז אני מנסה שוב ושוב. אנשים שהם אינם נואמים מטבעם מוצאים עצמם מתרחקים מנאומים באירועים משפחתיים או חברתיים, למרות שאלו הארועים הטובים ביותר לאימון, משום שאתם יכולים להרגיש נוח ופחות ישפטו אתכם (יש אנשים שלא יסכימו בנקודה הזו, במיוחד בחלק של המשפחה, אני יודע). יתרון נוסף הוא שייתכן שיתאפשר מצב של פידבק אמיתי מחלק מהחברים שלכם.
  • התאמנו באומנות ההפוגה (PAUSE): הקהל צריך את זה, אתם צריכים את זה. עצירה בשטף כדי להתרכז במה שאתם אומרים, כדי לנשום, כדי לקלוט. לא קל לעצור להפוגה אבל אפשר להתאמן על זה ולאט לאט זה נהיה טבעי יותר.
  • המנעו מהמשענת של הPOWERPOINT: אל תתרכזו במצגת ואל תשלחו את הקהל שלכם להתרכז זה. אתם המציגים ואתם המרכז של המצגת.
  • שפת גוף: אני אנסה לא להרחיב בנושא יותר מדי, יש הרבה מצגות  וחומר בענין.
  • הכשלו לעיתים קרובות: כמה חשוב, בכל דבר בחיים. אם תכשלו תבינו שכשלון הוא לא דבר נורא כל כך, הוא קורה לכולנו – השאלה היא איך אנחנו מקבלים אותו, איך אנחנו מתאוששים ממנו, ומה אנחנו לומדים ולוקחים איתנו.

זמנים מתקצרים

כשהייתי בסן פרנסיסקו בפעם הראשונה ב1998 התפעלתי מאוד עד כמה ההי טק חדר למיינסטרים. באותה תקופה בישראל האינטרנט היה קשה להשגה, הרשת המהירה רק התחילה, ומעט מאוד אנשים מחוץ לתחום (לפחות בסביבה שלי) ידעו מה קורה, ויכלו או רצו לדבר על זה. אני זוכר בעיקר את הפרסומות לכונני ZIP כאלו ואחרים (300MB!), שפשוט היו בכל מקום. ברחוב, על שלטי החוצות… בעולם הרגיל.

180px-Iomega_zip_drive_logo

אחרי תקופה חזרתי לארץ, והחיים המשיכו. הZIP הגיע לארץ אחרי כמה זמן, וכו וכו'. לקח עוד שנתיים עד שהתחילו לפרסם הייטק בשלטי חוצות וברחוב.

המהפכה של פייסבוק התחילה בארה"ב לפני מספר חודשים. השירות כבר קיים הרבה יותר כמובן, אבל הבום הגדול התחיל לא מזמן. אתם זוכרים את התקופה שעוד לא הכרתם את פייסבוק? :)

לפני שבועיים שלושה, הגעתי למסקנה הסופית שפייסבוק עשה עלייה. כשביום אחד קבלתי שלוש הצעות חברות מאנשים ששנים הצליחו להחמק מרשתות חברתיות, לא הבינו למה זה, לא הבינו למה צריך לבזבז על זה זמן. כשהם הופיעו ברשת, הבנתי סופית שמשהו קורה. באותו יום ראיתי גם שני אנשים שונים בפייסבוק בבית קפה, ושמעתי שיחות של אנשים על התופעה החדשה.

מה שרציתי לומר כאן – הפער קטן. משלוש שנים לכמה חודשים. ישראל (או העולם) מתקרבים.

היום ראיתי את "נמלטים", העונה השלישית, בכבלים. בארה"ב הם בפרק 6. מדהים – רק 5 שבועות הבדל.

המסקנה שלי – העולם שלנו הופך להיות קטן יותר. לא רק בתקשורת, ז"א לא רק שאנחנו רואים דברים כשהם מתרחשים, לא רק במהירות התגובה, המאפשרת לנו ללמוד מהר מה הענינים, אלא במקום עמוק יותר – התרבות שלנו. הרבה זמן אמרו שבישראל יש אמרקינזציה, אבל תמיד זה היה חיקוי מאוחר במידה כזו או אחרת. עכשיו מה שקורה זו האמת – אנחנו הופכים לאט לאט לעם אחד, תרבות אחת, מנהגים דומים

פייסבוק פייסבוק כל היום

פייסבוק היא ללא ספק הרשת החברתית של החודשים האחרונים. זה הגיע כזרזיף והתחיל להשתולל בחודש האחרון. כולם מצטרפים. אנשים משתמשים ברשת ככלי עיסקי, חברתי, ושעשוע אין סופי.

אני לא אכנס יותר מדי ללמה אני חושב שזו רשת טובה וממה נובעת ההצלחה. רק נאמר שהקטע של הAPI הפתוח, שמאפשר לכל אדם לכתוב תוספות לרשת ואפליקציות נוספות לרשת החברתית, שוב מוכיח את עצמו ככלי ויראלי ושימושי נהדר. חבל שעדיין לא כולם מבינים את זה..

אני גם לא אכנס כרגע להרגשה הכללית שלי שההסתערות על פייסבוק היא איזשהו סימן הזהרה לרשתות חברתיות לדעתי. הגודל והאנרגיות שאנשים נכנסו איתם לרשת הזו מסוכנים משום שהם מסוג האנרגיות שידעכו מהר – אני כבר רואה סימנים של אנשים שכבר  נמאס להם מפייסבוק, והם בדרך החוצה. זוהי ההתנפלות הרגילה של קבוצות מפתח שמחפשות משהו חדש, יעיל, ויחודי, וברגע שהתנאים האלו לא מתמלאים – הם עוזבים.

מה שכן – רציתי להפנות את תשומת לבכם לפוסט המענין של כריס, כאן – שמדבר על איך לנצל את פייסבוק לצרכים עסקיים ועיניינים בכמה נקודות פשוטות. נראה לי שאם אנשים יעשו את מה שהוא אומר – לא רק שנקבל איכות טובה יותר מהרשת הזו, אלא גם אורך החיים שלה יתארך – שזה לטעמי הדבר החשוב יותר. נמאס כבר לשנות רשת כל יום :)