בפודקאסט מצויין של טיפ פאריס עם מט מולנווג (כן, זה שעשה את וורדפרס) הם מדברים על המלצה חמה לכתוב כל יום. כל יום! עכשיו, אין כמוני לקחת אתגר כזה מעניין ולנסות אותו, אבל גם כשהחזרתי את הבלוג הזה לאויר קיוותי שאולי אצליח לכתוב כל שבוע, ואם כן זה יהיה מדהים.. כל יום? נשמע לי.. קשוח. מה שגם, פתאום גיליתי שכל עשרות, מאות ואולי אלפי הנושאים שהיו לי בראש לכתוב עליהם נעלמו. נשארו שלושה (שני סיפורים ותאוריה פוליטית אחת) שהם כל כך ארוכים ומסובכים שאני לא יודע אפילו איפה להתחיל. אז אין לי על מה לכתוב.
כבר, הרווחתי מהבלוג הזה. הרבה פעמים דברים ״יושבים״ לנו על הראש והם נעלמים ברגע שיש פעולה. התחושה הגדולה שיש לי מה לכתוב וחבל שלא מזדמן לי נעלמה ברגע שיש לי איפה לכתוב – האם זה לא נפלא? 🙂
בשביל ההיסטוריה אמשיך ואכתוב שהיום פירסמתי שמרחקים עלה חזרה לאויר בפורום אחד בפייסבוק. נראה איך יהיו התגובות, ואיך זה ימשיך. אני חושב שבמסגרת החזרת האתרים לאויר אחזיר גם את רצים את ישראל, למרות שזו באמת רק פיסת הסטוריה ולא משהו מתעדכן.
אז לכתוב כל יום? לא יודע אם אפשר, אבל ברגע שפתחתי את הפוסט הזה נכתבו להן שלוש פסקאות, והשעה רק 10:30 בבוקר 🙂