דווקא בעקבות שיחה מעניינת שהיתה לי עם דנה על ריצה, שמתי לב לנושא מענין בקשר למדבקות שאנחנו מקבלים בתחרויות, בהרשמה למועדונים וקבוצות. שימו לב לשלושת המדבקות הבאות:
שלושלת מדבקות שאין לכל אחד, שלושתן מדבקות שמי שבענין של ספורט יודע ומכיר – הראשונה היא של איגוד האופניים, השניה היא של איגוד הטריאתלון, השלישית של מי שרץ מרתון. שלושתן ברובן פירושו שעשיתם משהו מיוחד – מירוץ אופניים, טריאתלון או מרתון, משהו שרוב האנשים די גאים בכך שהם עשו, ובאופן כללי לרוב יהיו מוכנים לדבר על הנושא, במיוחד עם אנשים אחרים שנמצאים באותו המועדון (ואתם יכולים לסמוך עלי, בגלל שאני בשלושתם :)).
אז מה ההבדל בינהם? לכאורה משהו קטן. שני הראשונים הם סמלים, אבל השלישי מעורר איזו תחושת גאוה מיוחדת, איזו קירבה יתרה לאנשים אחרים בעלי אותה מדבקה. זה לא רק דנה ואני, שאלתי עוד מספר אנשים אחרים. המדבקה השלישית עובדת טוב יותר.
לדעתי הסיבה לכך פשוטה: היא מבליטה את המעשה עצמו, ולא את עצמה. איגודי האופניים לא מתמקדים ברכיבה או בטריאתלון, אלא באיגוד, ואילו ה42.2 הוא המרתון עצמו. כן, יש למעלה כתובת האתר, ויש את הסיסמה "memeber of the club", ואיכשהו הם רשמו 42.2 כסימן רשום, מי יודע איך, אבל הדבר הפשוט הזה, המספר שרק מי שעשה אותו מכיר (בניגוד לשתיים האחרות בהן כתוב שזה האיגוד), גורם לאיזו תחושה של שייכות למועדון אמיתי, משהו אחר, יותר מסתם דבר. זה לא מקרי שאת המדבקות האלה יותר אנשים מנסים להשיג, זה לא מקרה שאותן אני מחפש על חלונות של רכבים. זה מועדון שעושה לי את זה.
את המיתוג הזה אתם צריכים לחפש כשאתם בונים את הלוגו והסלוגן לאתר שלכם. משהו שמי שרואה מכיר, מבין, רוצה להיות חלק. לא ברור מדי שכולם מבינים, אבל לא מוזר ומסובך שרק מעטים מצליחים לקלוט. אם תמצאו את שביל הביניים, המשתמשים שלכם יגמלו לכם על כך – הם ירצו להיות שייכים.