ש מסות, שירים, כתיבה יוצרת טובה כל כך שלפעמים היא מחליפה שעות של מחשבה, שיחות עם חברים, עבודה עם פסיכיאטר. אם רק תלמדו להקשיב ולהשתמש בנסיונם של אחרים, רק דברים טובים יקרו. השיר של באז לורמן (הסיפור המלא של השיר הזה, המקור, הגרסאות וכו' נמצא בוויקיפידיה כאן)
והתרגום הוא משהו כזה (נגנו את השיר כשאתם קוראים.. הביצוע כל כך טוב..)
גבירותי ורבותי בוגרי מחזור 99
אם הייתי יכול לתת לכם רק טיפ אחד לעתיד, זה היה קרם הגנה.
ההשפעות ארוכות הטווח של קרם ההגנה הוכחו בידי מדענים,
בעוד שלשאר העצות שלי אין בסיס אמין יותר מאשר נסיוני ההפכפך.
אני אחלוק את העצות האלה עכשיו.
תהנו מהכוח והיופי של הנעורים.
או לא משנה. אתם לא תבינו את הכוח והיופי של הנעורים עד שאלו יעלמו.
אבל תבטחו בי, עוד 20 שנה תסתכלו אחורה בתמונות שלכם ותזכרו כמה נפלאים באמת נראיתם…
אתם לא שמנים כמו שאתם מדמיינים.
אל תדאגו מהעתיד. או שתדאגו, אבל דעו שדאגה יעילה כמו פתירת בעית מתמטיקה ע"י לעיסת מסטיק.
הבעיות האמיתיות בחיים הן כנראה אלה שלא עברו במוחכם הדואג, הסוג שמסנוור אתכם לפתע בארבע אחה"צ ביום שלישי.
תעשו דבר אחד כל יום שמפחיד אתכם.
שירו.
אל תהיו פזיזים עם לבבות של אנשים אחרים,
אל תסכימו שאנשים אחרים יהיו פזיזים עם שלכם.
נקו את השיניים.
אל בתזבזו את זמנכם על קנאה. לפעמים אתם מקדימה, לפעמים מאחורה…
המרוץ ארוך, והוא רק עם עצמכם
זכרו את המחמאות שאתם מקבלים, תשכחו את ההעלבות.
אם אתם מצליחים לעשות את זה, ספרו לי איך.
שימרו את מכתבי האהבה הישנים שלכם, זרקו את חשבונות הבנק.
התמתחו.
אל תרגישו אשמים אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות עם חייכם..
האנשים המעניינים ביותר שאני מכיר לא ידעו בגיל 22 מה הם רוצים לעשות עם חייהם,
חלק מהאנשים המעניינים ביותר שאני מכיר בגיל 40 עדיין לא יודעים.
קבלו הרבה קלציום.
היו אדיבים לברכיים שלכם, אתם תתגעגעו אליהן כשהן ילכו.
ייתכן שתתחתנו, ייתכן שלא, אולי יהיו לכם ילדים, אולי לא, אולי תתגרשו בגיל 40, אולי תרקדו את התרנגולת המטורללת ביום הנישואין ה75 שלכם..
מה שאתם לא עושים, אל תברכו את עצמכם ואל תכעסו על עצמכם יותר מדי,
הבחירות שלכם הם חצי מקריות, וכך גם הבחירות של כל השאר.
תהנו מהגוף שלכם, תשתמשו בו בכל דרך שאתם יכולים..
אל תפחדו ממנו, או ממה שאנשים אחרים חושבים עליו,
הוא הכלי הטוב ביותר שאי פעם יהיה לכם.
ריקדו.
אפילו אם אין לכם איפה חוץ מהסלון הפרטי שלכם.
קראו את ההוראות, אפילו אם אתם לא ממלאים אותן.
אל תקראו עיתוני אופנה, הם רק יגרמו לכם להרגיש מכוערים.
הכירו את ההורים שלכם, אתם אף פעם לא יודעים מתי הם יעלמו לתמיד.
היו נחמדים לבני המשפחה שלכם, הם הקשר הטוב ביותר לעבר שלכם, והאנשים שרוב הסיכויים שישארו אתכם בעתיד.
הבינו שחברים באים והולכים, מלבד מעטים וחשובים שבהם עליכם להאחז.
עבדו חזק לגשר פערים בגיאוגרפיה וסגנון חיים מכיוון שככל שאתם מתבגרים, כך יותר אתם צריכים את האנשים שהכירו אתכם כשהייתם צעירים.
גורו בניו יורק פעם אחת, אבל עזבו אותה לפני שהיא הופכת אתכם לקשים,
גורו בצפון קליפורניה פעם אחד, אבל עזבו לפני שהיא הופכת אתכם לרכים.
טיילו.
קבלו כמה אמיתות בסיסיות, מחירים יעלו, פוליטיקאים יבגדו, גם אתם תזדקנו,
וכשזה יקרה, אתם תחלמו שכשהייתם צעירים המחירים היו הגיוניים, הפוליטיקאים אצילים, וילדים כיבדו את המבוגרים.
כבדו את המבוגרים ממכם.
אל תצפו ממישהו לתמוך בכם.
אולי תהיה לכם קרן, אולי תתחתנו עם מישהו עשיר, אבל אתם אף פעם לא תדעו מתי אחד מהם יעלם.
אל תשתוללו יותר מדי עם השער שלכם, או שעד שתהיו בני 40 הוא יראה כאילו הוא בן 85.
הזהרו מאיזו עצה אתם קונים, אבל היו סבלניים עם אלו שנותנים אותה.
עצה היא צורה של נוסטלגיה, לתת אותה היא שיטה לדוג את העבר מהזבל, לנקות אותו, לצבוע את החלקים המכוערים ולמחזר אותו כך שיהיה שווה יותר.
אבל תבטחו בי בקשר לקרם ההגנה