לילה של תחילת חורף, אני רץ בפארק הכל כך מוכר של תל אביב, אחד מהימים הקשים נפשית האלה, כשאתה עייף, רוצה שהנפש תנוח, רוצה להעלים את כל הלחץ, לפתור את כל הבעיות, להתקפל ולעצום עיניים לרגע. פתאום הIPOD שלי בוחר את השיר הזה, וזה כל כך מתאים, אני שומע אותו פעמיים ויודע שאני חייב לתרגם..
זה בשביל החברים לשתייה, בלילות שצריך אותם.
הלכתי למקום
בו ידעתי שהיא שוכבת ומחכה
תחת השיש והשלג
אמרתי, אמא, אני מפחד
הרעם והברק
אני לא יעבור את זה לבדי
היא אמרה, אני אהיה איתך
הצעיף שלי סביבך
ידי על ראשך כשאתה הולך
והלילה הגיע, הוא היה מאוד רגוע
רציתי שהלילה ימשיך עוד ועוד
אבל היא אמרה, חזור אל העולם
נלחמנו במצריים,
כשהם חתמו על ההסכם
שאף אחד נוסף לא צריך למות
היה רעש נורא
ואבי נפל מטה
עם פצע נורא בצידו
הוא אמר, נסה להמשיך
קח את ספרי, קח את רובי,
זכור, בני, כיצד הם שיקרו
והלילה הגיע, הוא מאוד רגוע
הייתי רוצה לדמיין שאבי טעה,
אבל אתה לא רוצה לשקר, לא לצעירים
היינו נעולים במטבח,
ולקחתי את הדת
ותהיתי כמה זמן היא תשאר
כל כך הייתי צריך,
שלא יהיה לי דבר לגעת בו
תמיד הייתי תאוותן בצורה כזו
אך בני ובתי
טפסו מתוך המיים,
בוכיים, אבא, הבטחת לשחק
והם מובילים אותי הלאה
אל ההפתעה הגדולה
ככה אבא, אל תציץ, אבא, כסה את העיניים
והם מתחבאים, מתחבאים בעולם
היום אני מחפש אותה תמיד,
אני אבוד בקריאה הזו
אני קשור לפתילים של תפילה
אומר, מתי היא תזמן אותי
מתי היא תבוא אלי
מה עלי לעשות כדי להתכונן
וכשהיא נכנעת לכמיהה שלי
כמו ערבה, כמו מעיין
היא עומדת באויר הזוהר
והלילה מגיע,, והוא מאוד רגוע
אני שוכב בזרועותיה ואומר, כשלא אהיה
אהיה שלך, שלך לשיר אחד
עכשיו הצרצרים שרים
ופעמוני התפילה מצלצלים
החתול ישן מכורבל בכיסאו
אלך לבאר של ביל
אצליח להגיע רחוק כל כך
ואראה אם חברי עדיין שם
כן, הנה למעטים
שסולחים על מה שאתה עושה,
ולמעטים יותר, שאפילו לא אכפת להם
והלילה מגיע, הוא מאוד רגוע
אני רוצה לחצות, רוצה להגיע הביתה
אבל היא אומרת, חזור, חזור לעולם.