ליאור שיאון – קיים משמע אני חושב -

תרגום שיר – שתי נעליים – CAT EMPIRE

את השיר הזה מצאתי בתוך פס הקול של "עונות" – הוא שייך לאמפריית החתול (cat empire) (כאן בלאסט אפ אם).. זה נשמע משהו יפה כזה:

כמובן שאני אוהב את הפיל של השיר, אבל בעיקר כמה שורות מתוכו שפשוט תפסו אותי..

יום אחד אשה אחת שאלה אותו

"מה אתה עושה כדי לשרוד?"

הוא אמר "או יקירתי הקשיבי לי"

וזה מה שהוא שר.

על רגלי אני לובש שתי נעליים לריקודים

ריקודים כדי להיות חופשי

הרגליים שלי נותנות כבוד

למורשה של בובי מרלי

לברכיים שלי יש חתכים וחבורות

מחיים של החלקה

כשאני מחליק עם חברים שלי

בעיותי מרחפות רחוק

אומר שרגלי לובשות מכנסי באגי רחבות

אני אוהב להתנוענע

כי כדי לרדת נמוך ולקפוץ גבוה

הם דברים טובים שמצאתי

אייההההייה

בום שאק האימפריה תעלה

אייההההייה

בום שאק אנחנו עושים אהבה

אייההההייה

האנשים התאוותנים רצים

אייההההייה

בום שאק יש לי שתי נעליים כדי לרקוד

על מותני חגורה צמודה

עם קליפ שנפתח בקלות

כי אהבה היא הדבר המתוק ביותר

ומן המותן שלי זה קורה

בבטן שלי יש אוכל טעים

וזה גורם לי להרגיש טוב

כי לחלוק קצת ארוחות זה דבר

שהייתי רוצה שיקרה בעולם

ועל חזי יש חולצה קצרה

אה החזה פועם בגאווה

החזה מרמז שאני גבר

שאף מוסד לא יכול להפיל

ומסביב לצווארי יש דעה קדומה

תלויה על שרשרת

כי יש לי את האלים שלי אבל בסוף הדרך

אני יוצר את דרכי שלי

הפה שלי, יש לו חיוך גדול

שמראה שיניים גדולות ויפות

לחברים מביא שמחה

ולאוייבים תבוסה

ועיניי יש להם חזון,

שרואה דרך הרבה שקרים

אה עיניי מחפשות דברים טובים יותר

הדברים הטובים לראות בחיים

ועל אוזני יש אוזניות

שמנגנות את השירים האהובים עלי

לא מוזיקה שאמרו לי לאהוב

אלא שירים שגורמים לי לרקוד

כי על רגלי נעליי ריקוד

רוקד כדי להיות חופשי

הרגליים שלי נותנות כבוד

למורשה של בובי מרלי

כבוד לעובדים איתך

יש כמה כללים שאני אישית מוצא שהם חשובים במיוחד בעבודה עם אנשים אחרים. אני לא מדבר על כללים של יעילות, שקיפות, מקצועיות (אם כי לדעתי יש להם השפעה על כל אחד מהדברים הללו) – אלא על כללים פשוטים של כבוד לזולת. יש כמה כללים ברורים מאוד של אל תעשה כשזה נוגע לסביבת העבודה:

להגיע בזמן לישיבות: הופיעו בזמן לישיבות. הזמן שכולם מחכים, ואז מחכים למחכים שבינתיים יצאו החוצה לעשן\לשתות קפה\לחפש את המאחרים\חזרו לעבוד, שווה כל כך הרבה יותר מהעוד דקה שישבתם במקום והשלמתם עוד משפט. בכלל, לאחר לישיבות זהו כמעט חוסר הכבוד הפופלרי ביותר, עד כדי מנהג במקומות מסוימים. למה? בעיקר כי קשה מאוד להלחם בזה, מלבד חינוך.
להתכונן לישיבה: אם שלחתי מסמך שקשור לישיבה, אם הוספתי לינקים, הסברתי לו"ז ותוכן – אני מצפה שאנשים יקראו, יבינו, ישאלו שאלות מראש, ולא להגיע לישיבה כדי להקריא מסמך ש80% מהאנשים קראו ורק שניים צריכים הסבר.
ספרו לי על מה הישיבה מראש: תנו לי את האפשרות לכבד את הזמן שלכם, ותנו לי את האפשרות לנצל את הזמן שלי טוב. אני בא לדון על משהו, לחשוב יחד אתכם על משהו – תנו לי להתכונן מראש ולא לבקש עוד פגישה אחרי הפגישה הראשונה כי אני צריך לברר פרטים..
לכבות טלפונים בישביות: פעם חשבתי שזה ברור, עד שהגעתי למקומות שלא רק שלא מכבים, אלא עונים ומדברים בתוך ישיבה. חשבתי שאני לא אראה את זה יותר מאז שהפסקתי ללכת לקולנוע באשקלון.
בטח ובטח לא לענות לטלפונים בישיבות. הייתי חייב להגיד את זה שוב.
באופן כללי אין לפטופים בישיבות – בטח לא פתוחים ובטח לא מתוקתקים, אלא אם אתה המסכם המוסכם של הישיבה.

מעומק של אלף נשיקות – ליאונרד כהן – A Thousand Kisses Deep – תרגום שיר – חלק 2

תרגמתי את מעומק של אלף נשיקות – גירסת הדיקלום – ועכשיו אני מסיים עם השיר, שהוא שונה.. ולדעתי אפילו טוב יותר, אפילו שהוא חלקי..

הפונים רצים, הבנות צעירות,

הסיכויים שם כדי לנצח

אתה מנצח לזמן מה, ואז זה נגמר –

רצף הניצחונות הקטן שלך

ומוזמן כרגע כדי להתמודד

עם תבוסתך שאין להכניעה

אתה חי את חייך כאילו הם אמיתיים

בעומק של אלף נשיקות.

אני עובד בפינות,

מקבל מנות,

חזרתי לרחוב בוגי

אתה מאבד את אחיזתך, ואז מחליק

לתוך יצירת המופת

ואולי היו לי מיילים לנהוג,

והבטחות לקיים:

אתה זורק הכל כדי להשאר בחיים

בעומק של אלך נשיקות

ולפעמים כשהלילה איטי,

העלובים והכנועים,

אני אוספים את לבבותינו והולכים,

לעומק של אלף נשיקות

מרותקים למין, אנו לחוצים אל מול

גבולותיו של הים:

ראיתי שלא נותרו עוד אוקינוסים

לאוכלי נבלות כמוני

הגעתי לסיפון הקידמי

בירכתי את שארית הצי –

ואז הסכמתי להיות מוטבע

בעומק אלף נשיקות

אני עובד בפינות,

מקבל מנות

חזרתי לרחוב בוגי

אני משער שהם לא יחליפו את המתנות

שהיית אמור לשמור

והמחשבה עליך שקטה

המידע עליך שלם

מלבד מה ששכחנו לעשות

בעומק אלף נשיקות

ולפעמים כשהלילה איטי,

העלובים והכנועים,

אני אוספים את לבבותינו והולכים,

לעומק של אלף נשיקות

הפונים רצים, הבנות צעירות,

הסיכויים שם כדי לנצח

מעומק של אלף נשיקות – ליאונרד כהן – A Thousand Kisses Deep – תרגום שיר

שירלי ביקשה שאני אתרגם את Thousand Kisses Deep של ליאונרד כהן, שיר אופטימי בצורה ליאונרד כהנית – שזה אולי לא כל כך הרבה אבל כשזה קורה זה פוגע. הפתיע אותי לגלות שלמעשה קיימות שתי גירסאות די שונות של אותו השיר, אחת שכהן מדקלם והשנייה שהוא שר. אני אתרגם את שתיהן..

לא משנה אם הדרך ארוכה

לא משנה אם היא תלולה

לא משנה אם הירח נעלם

והחשכה שלמה

לא משנה אם נאבד את דרכנו

זה כתוב שעוד נפגש

לפחות, זה מה ששמעתי אותך אומרת

בעומק של אלף נשיקות

אהבתי אותך כשנפתחת,

כמו שושן לחום

את מבינה, אני רק עוד איש שלג

עומד בגשם השלגי

שאהב אותך באהבתו הקפואה

מבנה גופו המשומש

עם כל מי שהוא וכל מי שהיה

בעומק של אלף נשיקות

אני יודע שהיית חייבת לשקר לי

אני יודע שהיית חייבת לבגוד

למדת את זה על ברכי אביך

ולרגלי אימך

אבל האם היית צריכה להלחם על דרכך

דרך רחוב בוער

היכן שכל החשוב לנו נח,

בעומק של אלף נשיקות

אני עובד בפינות,

מקבל מנות,

חזרתי לרחוב בוגי

הייתי רוצה לפרוש מהעסק

אבל אני בפנים, אפשר לומר

המחשבה עלייך שלווה,

והמידע עלייך שלם

מלבד מה ששכחתי לעשות

בעומק של אלף נשיקות

לא משנה אם את עשירה וחזקה,

לא משנה אם את חלשה

לא משנה אם את כותבת שיר

עליו הזמיר חוזר

לא משנה אם זה תשע עד חמש

או ללא גבול זמן ויחודי

את זונחת את חייך כדי להשאר חיה

בעומק אלף נשיקות

הפונים רצים

הבנות צעירות

הסיכויים הם שם כדי לנצח

את מנצחת לזמן מה, ואז זה נגמר

רצף הנצחונות הקצר שלך

ואז נדרשת לתבוסתך הבלתי נמנעת

את חיה את חייך כאילו הם אמיתיים

בעומק אלף נשיקות

אני שומע את קולותיהם ביין

שלפעמים אותי חיפשו

הלהקה מנגנת אול לה סיינג

אך הלב לא יסוג

אין דרך לנטוש מה שאתה אוהב

אין זינוק קיומי

כמו שנראה כאן בזמן ודם

בעומק של אלף נשיקות

באופן כללי אני אוהב לתרגם ופשוט להשאיר את זה ככה, בלי יותר מדי לפרשן למה תירגמתי כך או אחרת, אבל היו כמה נקודות קטנות שבמקרה הזה רציתי לציין:

בבית החמישי לא ברור אם כהן מדבר אליה, על עצמו או באופן כללי. אני בחרתי בצורה הזו אבל אפשר להבין את זה בכמה דרכים
בבית האחרון, אול לה סיינג הוא שיר בעל כמה משמעויות, אפשר לראות את זה בלינק, אבל לדעתי הכוונה הייתה לשיר לוויות, כמו בגירסה הטוויאנית והונג קונגית, כשם שההפניה לרחוב בוגי הייתה כזו.

תרגום שיר – שלום, מריאן (So Long Marianne)

אחד השירים האהובים והעצובים ביותר בשבילי של לאונרד כהן הוא So Long Marianne. כמו שירים אחרים, הסיבה משולבת בין השיר עצמו, המילים, המוזיקה, והזמן שבו שמעתי לראשונה, עוד לפני הצבא.. עברתי כמה תקופות של נסיון להשתחרר מהמשמעות של השיר בשבילי כשיר עצוב, אבל אחרי כמה זמן פשוט החלטתי שטוב שיש שירים כאלה..

בואי אל החלון , יקירתי הקטנה,

רוצה לקרא בכף ידך.

פעם חשבתי שאני ילד צועני,

לפני שנתתי לך לקחת אותי הביתה.

עכשיו שלום, מריאן, הגיע הזמן להתחיל

לצחוק ולבכות לבכות ולצחוק על הכל מחדש

את יודעת שאני אוהב לגור איתך,

אבל את גורמת לי לשכוח כל כך הרבה.

אני שוכח להתפלל למלאכים,

ואז המלאכים שוכחים להתפלל בשבילנו.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

נפגשנו כשהיינו כמעו צעירים

בעומק פארק הלילך הירוק.

החזקתי אותי כאילו הייתי צלוב,

כשהתקדמנו בכריעה דרך החשכה.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

המכתבים שלך אומרים כולם שאת לידי עכשיו.

אז מדוע אני מרגיש כה בודד?

אני עומד על הקצה וקורי העכביש שלך

מהדקים את העקב שלי לאבן

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

כרגע אני צריך את אהבתך הנסתרת.

אני קר כמו סכין גילוח חדש.

עזבת כשאמרתי שאני סקרן,

מעולם לא אמרתי שאני אמיץ.

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

או, את כל כך יפה.

אני רואה ששינית את שמך שוב.

ובדיוק כשטיפסתי על ההר הזה,

לשטוף את עפעפי בגשם!

עכשיו שלום מריאן, הגיע הזמן…

מסך קטן במתנה, ויראליות עובדת

אפי פוקס מתערב, או אולי עושה ניסוי, או שאולי סתם משחק, אבל השורה התחתונה היא שהוא מציע מסך 22" בחינם לקוראי הבלוג שלו.

אני שמעתי על הענין בטוויטר, ובפוסטים של חברים, ובפוסטים של אנשים שאני רשום עליהם, ואני אפילו משתתף בתחרות דרך הגיס שלי, חייל בן 20, שמחפש מסך כבר שנים, ובאמת מגיע לו לנצח.

אני לא ממש יודע מה הסיבה מאחורי הפוסט והתחרות, מה ההתערבות ולמה כל זה נעשה, אבל אם אפי היה גורו שיווק ויראלי הוא יכול היה להשתמש בזה כדוגמא לעבודה טובה שהוא עשה. מתנה נחשקת, לא זולה אבל לא יקרה בטירוף, ז"א משהו שרוב האנשים היו רוצים ואולי יום אחד מקבלים או קונים אבל כרגע עדיין אין להם – נגיעה מדוייקת במשהו שאנשים ינסו לקבל.. ולהעביר לחברים שינסו לקבל. מכיוון שחוקי המשחק גם מבקשים להביא שלושה חברים אחרים – הופה! – שיווק ויראלי מובנה. איזה יופי פשוט.

זהות דיגיטלית גנובה..

לחבר (או חברה) של אד בריל נפרץ חשבון המייל ביאהו, כנראה ע"י גניבת סיסמה בדרך זו או אחרת (לא נתעכב כרגע על אבטחת המידע), הסיסמה של החשבון שונתה, ולחבר (או חברה) אין דרך כרגע להוכיח ליאהו שהוא (או היא) הבעלים המקוריים של החשבון.

פעמים רבות, גם כמה מהתגובות לפוסט של אד וגם כחלק מהמנהגים שלי לפעמים, אנשים משקרים בחלק מהפרטים האישיים שהם משאירים אצל ארי אינטרנט כאלו או אחרים. זוהי ברירת מחדל כשאתה לא בוטח באתר האינטרנט להיות בטוח בעצמו (שהוא לא יפרץ והמידע עליך יגנב) או שהוא יותר מדי בטוח בעצמו (ומוכן להשתמש במידע שנתת כי לא תעיז לתבוע או לעזוב). ללא הפרטים האלה אין אף דרך לאמת משתמש – משום שהדרך הזו יכולה להיות שיטה של פורץ לחדור פנימה.

מעבר לבעיה האמיתית היום של יאהו לאמת את המשתמש(ת), תארו לכם כמה נזק יכול להגרם לה בינתיים מהשימוש החופשי של הפורצים בחשבון שלו\ה (טוב, נמאס לי, מעתה והלאה אני משער שזוהי משתמשת) – כניסה לאתרים אחרים, ביצוע שיחזור סיסמה משם לפי כתובת המייל, וVIOLA, גישה חופשית לכל החשבונות בכל הרשתות החברתיות, אימיילים של חברים, ואולי אפילו אתרי קנייה ומכירה. והחלק המתסכל ביותר – בזמן שזה קורה אין לה דבר וחצי דבר שהיא יכולה לעשות!

כל זה רק ילך ויחמיר כל שסטנדרטים דרושים כמו OpenId ילכו ויכנסו לפעולה, במיוחד אם הם יהיו חסרי אבטחה ושמירה כפי שהם היום, או מכל אחת מ5 הסיבות האחרות לא להשתמש בOpenId.

עולם הזהות הדיגיטלית, מעבר לרצון הטכני, מתחיל להגיע סוף סוף לבשלות – לא בגלל חלומות של סטארטאפיסטים כאלו ואחרים – אלא כי השוק הגיע למקום שהזהות הזו חייבת בצורה מסויימת להיות מאובטחת יותר, נכונה יותר, והפתרון הטכני לא יהיה רחוק.

מנהלי פרוייקטים..

מתוך מקרה שקרה לי לאחרונה.. בעודנו בשלבים האחרונים של הפרוייקט שעולה לאויר למחרת, שיחת סיכום אחרונה בהחלט עם מנהל הפרוייקט..

קדימה, זה כמעט באויר. יש רק שלוש משימות קצרות אחרונות וזה למעלה. אה, ואת המשימה הזו תוסיף גם. אז ארבע משימות וסיימנו.כמובן, שאלו משימות פשוטות, ויש רק חמש, אז תעשה אותן זריז ונעלה לאויר.מה שאני לא מבין זה למה צריך להתווכח על כל דבר שאני מוסיף. אז יש לך 10 משימות קטנות של חצי דקה עד שהאתר עולה לאויר, אז מה הביג דיל?

בשלב הזה סיימתי את השיחה לפני שזה יעלה עוד יותר.10 דקות אחרי זה, בדף המשימות כבר חיכו לי 12 משימות קטנות לפני העלייה לאויר.

שינוי אבולוציוני?

באחת מסדרות המדע בדיוני החביבות עלי, אי שם בעתיד, המין האנושי מתחלק לשלושה כיוונים אבולוציונים. אין (כמעט..) חיזרים, אבל השוני בין שלושת הכיוונים הופך את בני האדם לשלושה "מינים" שונים: ההתקדמות הרגילה "שלנו", בני אדם שמאריכים את חייהם ע"י העברה של התודעה מגוף לגוף, ובני אדם שמקדמים עצמם ע"י התערבות טכנולוגית בגוף והופכים בדרך זו או אחרת לכמעט רובוטים.

התמונה מתהפכת.. ואני פוגש חבר בבית קפה. מחליפים הי ופה ושם ומה קורה ומה נשמע וצריך להפגש ואיך שומרים על קשר. התגובה שלי כמעט ברורה – פייסבוק? אימייל? טוויטר? והוא? מופתע לגמרי. "תרים טלפון! תתקשר!". ההבדל אולי נראה קטן, אבל הוא עצום. החבר שלי נשאר בן אדם, אני הופך לדיגיטלי.. האם זו תחילת המהפכה?

אנשים שאולי אתה מכיר בפייסבוק..

פייסבוק הוסיפו פיצ'ר חדש לאתר היום, אנשים שאולי אני מכיר (People You May Know). הרעיון לא ממש חדש, וLinkedIn כבר הוסיפו את זה לפני מספר חודשים, אבל שווה לראות מה חלק מהמשמעויות לגבי FAACEBOOK.

דבר ראשון, הרעיון יפה, וכנראה עובד – לעדד אנשים ליצור עוד ועוד קשרים ברשת החברתית שלהם. נראה לי מוזר שפייסבוק מוסיפים את זה עכשיו, ולדעתי זה מגיע ממקום של פחד – השימוש הפוחת באתר (וברשתות חברתיות בכלל..), ומחסור בחידושים אמיתיים שהם מביאים.

מפריע לי גם ששוב, פייסבוק לוקחים רעיון של אפליקציות של אנשים, ומממשים אותם באתר. אולי זו זכותם, אבל זה בהחלט פוגע ביכולת של חברות ליצור אפליקציות טובות באמת – משום שאם האתר מחקה את האפליקציה – הרי אין לה סיכוי אמיתי. אם פייסבוק רוצה להיות מערכת ההפעלה של הרשת, אז עליה לכבד את המשתמשים שלה – ואם מישהו יצר אפליקציה עם רעיון טוב, אז לפחות לקנות את הרעיון, ולא לשכפל ולהשמיד אותו.

מבחינת הביצוע, לא נפלתי מהכסא. עברתי על 20 אנשים שאני מכיר בשם או לא מכיר בכלל, אף אחד מהם לא קיבל בקשת חברות ממני. בניגוד לLINKEDIN, בעלת גוון עסקי, פייסבוק חיה (או מתימרת לחיות) על קשרים חברתיים\אמיתיים. מי שרציתי והכרתי כבר חבר שלי, והאחרים – לא. אני לא בטוח אם התוספת הזו מוסיפה למיצוב הספציפי הזה של הרשת.. אבל הזמן יגיד.